עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/252

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה מאומת
227
שיר השירים

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִֽירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּֽרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻֽזֵי חֶֽרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּֽחַד בַּלֵּילוֹת. אַפִּרְיוֹן עָֽשָׂה לוֹ הַמֶּֽלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו עָֽשָׂה כֶֽסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת ירוּשָׁלָֽיִם. צְאֶֽנָה וּרְאֶֽינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּֽלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.

[ד]

הִנָּךְ יָפָה, רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַֽיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵֽדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד. שִׁנַּֽיִךְ כְּעֵֽדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה; שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַֽיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶֽלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּֽעַד לְצַמָּתֵךְ. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת; אֶֽלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים. שְׁנֵי שָׁדַֽיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים. עַד שֶׁיָּפֽוּחַ הַיּוֹם, וְנָֽסוּ הַצְּלָלִים, אֵֽלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. כֻּלָּךְ יָפָה, רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ. אִתִּי מִלְּבָנוֹן, כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבֽוֹאִי; תָּשֽׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים. לִבַּבְתִּֽנִי, אֲחֹתִי כַלָּה;