ההודעה לאנשים הרעים באמצעות האנשים הטובים אשר תגיע להם זאת ההודעה, רצוני שאלו האנשים יודעים שיתכן שיקרה להם מן הטובות והרעות, ותגיע להם השמירה בעינה אשר היתה מגעת להם אלו הגיעה זאת ההודעה להם בעצמם. ובהיות הענין כן, הנה יהיו מושגחים בזאת ההשגחה הפרטית מי שאינן ראויים לה, וזה בלתי ראוי בחק היושר האלהי. הנה אלו הספקות אשר אפשר שיסופק על מה שהנחנו בענין ההשגחה לפי מה שנראה לנו.
וראוי שנשתדל בהתרתם, ונאמר שאם היתה זאת ההודעה לפי הנחתנו על צד הגמול האמתי לצדיק במה שהוא צדיק, היה לאלו הספקות אופן מההראות. אלא שהוא מבואר ממה שקדם בדברינו שאין זאת ההודעה על צד הגמול האמתי לצדיק במה שהוא צדיק, כי הגמול האמתי לו הוא הצלחת הנפש, ולזה הוא מבואר באופן כולל שלא יפול על הנחתנו בהשגחה ספק מאלו הצדדים. וכבר אפשר שנתיר כל אחד מהספקות האלו בצד מיוחד. וזה כי מה שסופק בזה מצד האפשרות הגעת ההודעה הזאת לשלמי השכל עם היותם רשעים באפשרות הגעתה להם עם היותם טובים, הוא בלתי צודק. וזה שמי שהושלם במושכלות עם יטה אל הפעולות המגונות, כבר יחסר בהכרח ההתאחדות והדבקות אשר היה לו עם השם יתברך, ואמנם היה זה כן, לפי שהפעולות המגונות הם בהכרח סבה על העדר השתמשות השכל במושכלות וואל חסרון הגעת שלמות השכל, מצד נטות השכל אל תאוות החומר והיות כחות הגוף מושלות עליו, עד שעם שימנעהו מהשתדל בהשלמת השכל, הנה ימנעהו מהשתכל במושכלות אשר כבר השיגם. ובהיות הענין כן, והיה חסרון הגעת שלמות השכל סבה אל חסרון מדרגת ההודעה, והמנעו מהשתמש במושכלות סבה אל הפסקה באופן מה, הוא מבואר שאין מדרגת ההודעה הזאת למי שהשלים במושכלות שלמות מה ונטה אל הפעולות המגונות כמדרגתו לו אם לא נטה אל הפעולות המגונות. וזה הפך מה שהונח בזה הספק, ולזה הוא מבואר שלא יקרה במה שהנחנו מההשגחה ספק מזה הצד. ואולם מה שסופק מצד הגעת זאת ההודעה לחסרי השכל ולקטנים ואף על פי שאינן בעלי פעולות היושר, הנה אין היתרו ממה שיקשה. כי זאת ההודעה איננה להם כי אם על דרך ההשגחה המיניית, ולזה לא יפול ספק בזה, אם יגיע להם מפני זאת ההודעה תועלת, כמו שלא יפול ספק במה שיגיע לרשעים על דרך ההשגחה המיניית. ועוד שכבר ימצא הבדל נלא בין זאת ההודעה וההודעה אשר תהיה לטובים על דרך ההשגחה הפרטית. וזה שכבר התבאר במאמר השני מזה הספר שזאת ההודעה היא הודעה חסרה מאד, ולזה הוא מבואר
