מגיעות לרשעים, אם מצד הרעות אשר נמצאם מגיעות לצדיקים, וכבר יתבאר שאין באחד משניהם דבר יתכן שייוחס לעול.
אמנם שאין הגעת הטובות לרשעים מצד הסדורים אשר מהגרמים השמימיים עול, הוא מבואר ממה שאומר. וזה כי הטוב יבא להם על צד ההשגחה הכוללת, רצוני מצד הסדורים האלו אשר הם לאדם במה שהוא אדם, לזה יהיו אלו הטובות להם מאשר הם נולדים בעת אשר יהיה בו מצד הככבים זה המצב, לא מצד שהם רשעים. והוא מבואר שאין ראוי שימנע השם יתברך מהשגיח במין האנושי זה האופן מההשגחה ההכרחית בשמירתו מפני הרשעים אשר אפשר שיהיו בו, ואולם היה עול אם היה מגיע להם טוב מצד מה שהם רשעים, או מפני הטבע האישיי. וכמו שלא יתכן לומר שההגחה אשר השגיח השם יתברך ביצירת האדם בששם בו אברים רבים לשמור מציאותו בתכלית מה שאפשר מהשלמות הוא עול מפני שכבר הגיע זאת ההטבה לרשעים עם הפלגת רשעם, כן לא יתכן שיאמר שזאת ההטבה אשר תגיע לרשעים מצד הסדורים האלו אשר מהגרמים השמימיים הוא עול, וזה כי איננו ראוי שימנע השם יתברך להטיב למין האנושי על דרך ההשגחה הכללית מפני הרשעים אשר אפשר שיהיו בו. ועוד כי מדרך השם יתברך להיטיב לנמצאות בתכלית מה שאפשר, וזה מבואר ממה שימצא מיתרון ההטבה והחנינה ביצירת כל אחד מאישי הנמצאות, עד שאפשר שישיג מזה כי אם מעט. ואלו היה אפשר לו שיגיע לכל אחד מאישי הנמצאות הטוב היותר שלם שאפשר, לא היה מקצר מזה. ולזה אין ראוי שיפול הספק במה שיגיע מהטובות לרשעים. ובכלל הנה כמו שאיננו עול אם ימצא המזון והתענוג לאחד מהבעלי חיים בלתי מדברים והחיות הטורפות, כן איננו עול אם ימצאו אלו הטובות המדומות לאישי האדם הרעים אשר מדרגתם מדרגת החיות הטורפות. ואמנם היה עול, אם ימצאו להם טובות אנושיות. ובכאן התבאר שאין הגעת הטובות לרשעים בזה האופן עול.
ואולם שאין מה שנמצאהו מהגעת הרעות לצדיקים עול, הוא מבואר ממה שאומר. וזה שכבר יתכן שיגיעו הרעות לטובים לאחת מארבע סבות, ואין אחת מהם עול. והנה הרעות הנמצאות לצדיקים אפשר שייוחס לאחת מאלו הסבות. האחת מהן היא המשך אלו הצדיקים אחר המורגש והתירם הקשר והדבקות אשר בינם ובין השם יתברך אשר מצדו מושגחים. כי כשהיה הענין על זה התאר, יהיו משולחים ונעזבים אל הרעות המגיעות במקרה מפאת הסדורים אשר מהגרמים השמימיים. ואם יגיעו אז להם אלו הרעות הבלתי אנושיות, אינו עול,
