הדף הזה עבר הגהה
בהשארות הנפש והוא נחלק לארבעה עשר פרקים
- פרק ראשון נזכור בו דעות הקודמים במהות השכל האנושי.
- פרק שני נזכור בו מה שיש מאופני ההראות לדעת דעת מאלו הדעות.
- פרק שלישי נזכור בו מה שיבוטל בו דעת דעת מאלו הדעות מפני הראיות אשר זכרנום שיקויים בהם דעת דעת מאלו הדעות.
- פרק רביעי יתבאר בו בטול קצת אלו הדעות באופן שלם.
- פרק חמישי יתבאר בו לפי מה שאפשר לנו בו ממהות השכל ההיולאני.
- פרק שישי יתבאר בו מהות השכל הפועל לפי מה שאפשר לנו בזה המקום.
- פרק שביעי נזכור בו דעות הקודמים בענין השארות השכל ההיולאני.
- פרק שמיני נזכור בו מה שיש מאופני ההוראות לדעת דעת מהם
- פרק תשיעי נבאר בו שלא ימצא באלו ההוראות מה שיקוים או יבוטל בה דעת מאלו קיום אמתי או בטול אמתי.
- פרק עשירי נבאר בו שהשכל הנקנה הוא נצחי.
- פרק אחד עשר נבאר בו שאי אפשר שישיג השכל הפועל עד שיהיו שניהם דבר אחד מכל הפנים.
- פרק שנים עשר נחקור בו בהיתר ספקות מה יקרו במה שבארנו בענין ההצלחה האנושית.
- פרק שלשה עשר נחקור בו בהיתר ספקות מה יקרו בענין השפעת השכל הפועל לשכל ההיולאני אלו המושכלות אשר יקנם.
- פרק ארבעה עשר נישיר בו המעיינים בדברינו אל שאין ראוי שיעזב מה שתחייבהו האמונה מפני מה שיראה שיביא אליו העיון:
פרק ראשון
נזכור בו דעות הקודמים במהות השכל האנושי.
בעבור שהיה השכל היותר ראוי מחלקי הנפש שיחשב בו ההשארות והנצחיות, לפי ששאר חלקי הנפש מבואר מענינם שהם נפסדים בהפסד החומר, להיותם עושים פעולותיהם בכלי גופיים. הנה ראוי, קודם שנחקור מענין השארות הנפש אם הוא נמצא אם לא, ואם היה שיהיה נמצא, איך הוא נמצא, שנחקור ממהות השכל האנושי. כי ההשארה וההצלחה האנושית הם ממשיגיו, ואין ראוי שנחקור ממשיגי הדבר קודם שנדע מהותו, כי מה שלא יודע מהותו לא יודעו משיגיו. ולמה שכבר התחלפו הפלוסופים בזה חלוף רב, ראוי שנחקור תחלה בדעותיהם בו, ומה שנמצא אותו ישר נקחהו מהם, ומה שנמצאהו בלתי ישר נבאר הצד אשר יפול בו האמת בבטולו. ובזה האופן נסיר מהמעיינים מה שהחזיקו בו מדעות הקודמים אשר הם בלתי ישרות, ולא ימנעם מה שגדלו עליו והרגילו להאמינו מהגעת האמת בזאת החקירה.
