אפשר שיודיע השכל הפועל הסדור אשר לזה האיש להשגחה ולשמירה, כמו שנזכר במה שקדם, האם ידע השכל הפועל בו שזה האיש לו זה הסדור. הנה אם היה הענין כן, תהיינה לשכל הפועל ידיעות הוות נפסדות. ולפי הוא מתעצם באלו הידיעות אשר לו, הנה יקרה מזה שישתנה בעצמותו. או נניח שתהיינה לו יחד כל אלו הידיעות אשר באישים שהם בלתי תכלית, וזה כלו שקר. ואם אמרנו שאין זה להשגחה ולשמירה, הנה לא תהיה לזאת ההודעה תכלית, כי לא יראה בכאן תכלית אחר לזאת ההודעה זולת זה, וזה מבואר בנפשו. וזה שקר, רצוני שיהיה בדברים הטבעיים דבר ללא תכלית. ועוד שאף על פי שנודה שאין זה להשגחה ולשמירה, יקשה לתת הסבה מה זה אשר יודיע לו עניני זה האיש יותר מזולתו, אם לא היתה לשכל הפועל ידיעה בשזה הסדור הוא לזה האיש. ובכלל הנה הספק בזה הוא חזק מאד. - ומהם, איך אפשר שתיוחד זאת ההודעה יותר במה שהיה מגיע לאיש אשר תגיע לו זאת ההודעה, ולאנשים אשר גדל עמהם, ולמשפחתו, ועמו, ולעומדים לפניו, יותר מזולתם מהאנשים, האם ידע השכל הפועל שאלו האנשים להם זה הסדור, ושהם קרובי האיש אשר תגיע לו הידיעה, או שהם מעמו, או שהם עומדים לפניו. - ומהם, איך אפשר שתגיע לאדם ידיעה בעניני זולתו, אם היה שתהיה זאת ההודעה להשגחה ולשמירה, וכבר היה ראוי שתגיע הידיעה למי שיגיע לו ממנה התכלית אשר בעבורו נמצאת. - ומהם, למה היתה זאת הידיעה מגעת לקצת האנשים בביאור, ולקצת בחידות ומשלים, והנה הפועל אותה הוא אחד בעינו. - ומהם, למה היתה זאת הידיעה מגעת על הרוב בשינה, וההודעה אשר במושכלות היא ברוב בהקיץ, והנה הפועל בשתיהן הוא אחד בעינו. - ומהם, איך תקרה זאת ההודעה לפתאים ולקטנים אשר לא תשלם שכלם כלל יותר ממה שתקרה להרבה מהמשכילים מהם, וכבר היה ראוי שיהיו היותר מוכנים לקבל שפע זה השכל היותר משכילים, לפי שכבר ימצא להם התאחדות יותר חזק עם השכל הפועל.
ונאמר שהספק הראשון אין היתרו ממה שיקשה. וזה כי מהשכל הפועל יגיע הידיעה בסדור אשר לזה הפרט מצד הגרמים השמימיים, לא במה שהוא זה הפרטי, אבל במה שהוא חי זה הפרטי בזמן שהאנשים אשר יולדו בהיות הגרמים השמימיים בזה המצב אשר היו בעת הולד זה הפרטי באופק אשר יולד בו. ולפי שמצד הסדור אשר מצד הגרמים השמימיים יהיו כל האנשים ההם בתאר אחד ומקרים אחדים, היה השכל ההיולאני מקבל זה הפרטי על כל המקרים אשר היה בזה פרטי מצד מה שהוא איזה פרטי הזדמן מהאישים אשר בזה התאר, ויקבלהו,
