יעבץ, יוסף בן חיים
|
אוצר ישראל
|
166
|
|---|
מרעהי" שיזדסנו לי תעים ב ה ל מ י ת ם כסוהי ״לבלהי
עצבי״ שלא ישנבני יצהיר מלשנוה )לבסלני סת״ת(.
א ם א ה ה עושה כן סוסב ואם לאו ה ת נ י הולך בנםיםי
לשאול )הריני ס ה בעצבוני( .ס י ד ״ויבא אלהים א ת
אשר ש א ל ״ )תמורה ס״ז .(.וכן ת מ ם יונתן ״והוו!
יעבץ הוא עתניאל יקיר והכים באורייתא יתיר מן אהוהי
וחחפלל א ן ב ר כ א חברכנני בבניא ותםני ית תהוסי
בהלמידיא״ וכר)דהי״א ד׳ מי( .יעבץ חעמיד כיח ת ן
שהקנו שיעורין ועונשץ)יומא פ׳ .(.יעבץ נ ה ש ב ב י ן א ל ה
שנכנסו לנ״ע ב ח י י ה ן ) ת א זוסא פ״א( ושם נ א מ ר יעבץ
בן ת י הנשיא ונורםין יעבץ )להוד( ובן ר״י הנשיא.
ואפשר נ״כ שהוא שם אמורא כי נמצא נם ר׳ הני בשם
ת יעבץ )ירוש׳ הנינה פ״ב אי(.
כ• מ.
י ע ב ץ ,י ו ס ף ב ן ח י י ם :חוקר ב ד ה ישראל
ומקובכ ,ו ס מ נ ה בשם ״ ה ח ר ש ״ .הוא היה בן משפהה
מפרדיה בשם יעבץ ונולד בפורסונאל בסוף ה ס א ה
המ״ו ,ואהר הללוהו מארצו ההישב במנמובה א־מליא,
ושם ההרועע עם ר׳ יהודה היימ ויעוררו לכהוב פירושו
מ נ ת ת יהודה על ספר הקבלה ״מערכח אלהוח" .הוא
יצא ללחום סלחסת התורה ועקרי יסודותיה נ נ ד הכופרים
הפילוסופים בישראל ,ונם ה ח נ נ ד לי״נ עקרים של הרסב״ם
וששה לר׳ הסדאי קרשקש ושלשה לר״י אלבו׳ כי לרעהו
ה ם שלשה עקרים הרסוזים בשם ה׳ אהיה אשר אהיה:
א׳( כי ה׳ הוא יהיד .ב׳( כי הוא מנהינ א ה העולם,
נ׳( כי באחרית היסים יכירו כל באי העולם באחרות
ה׳ .העיקרים תאלה ספורשים בספר ש ח ב ר :״חסדי
ה ׳ ״ דרושים ובאורי סזסורים ופסוקים וסאמרים שונים
)קושטא ;(1533״ מ א ס ר ה א ח ת ח ״ על אחדות ה׳
)פירארא ;(1554פירוש על ס ס ׳ א מ ח )שם :(1555
״ א ו ר ההיים" נגר הפילוםופיא )שם ;(1555פירוש על
ההלים )שאלוניקי .(1571והניה ב״י אצל בניו שהיו
רבנים יתעים.
ביבליונרפיא :ק ו ר א ה ד ו ר ו ת ל׳ .ש ם ה ג ד ו ל י ם
ה ״ ב ; 4ת ו ל ד ו ת ג ד ו ל י י ש ד א ל .158
ב .מ.
יָעֵל:
אשת חבר הקיני, ועל ידה עשה ה' תשועה לישראל. היא המיתה את סיסרא שר צבא יבין מלך כנען (חצור). במלחמתו עם ברק בן אבינעם שופט ישראל. במלחמה הזאת הצליח ברק, וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשר הבטיחה לו כי לא יאונה לו כל רעה, ותשקהו חלב ותכסהו וישכב וירדם. ותקח יעל את יתד האוהל ומקבל בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו וימת. ותצא לקראת ברק ותגד לו את אשר עשתה. ומאז והלאה נכנע יבין מלך כנען לפני בני ישראל. אחרי הנצחון שרה דבורה: תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך וגו' (שופטים ד' י"ז, ה' כ"ד) מעין ברכת האמהות
(סנהדרין ק"ה :). השם יעל הוא תואר מליצי לאשה יפה ויעלת חן, והוא גם שם היה יפה ממיני הצביים, וברבים יעלים (תהילים ק"ד י"ח). ע״ע ברק; סיסרא
י ע ״ ל ס ג ״ ם :ע׳ ר א ש י ת י ב ו ת
י ע ל ה ו י ב א :ע׳ ת פ ל ה
י ע ל י נ ע ק ) . ( J e i i k e kא ה ר ן ) א ך א ל ח ( :ממיף
ומחבה נולד כ״א םיון חקפ״א ) (1821בעיר ר ר ס ל א ו ח
במדינח מעחרין ,ו מ ח י״ט מ ב ח חרנ״ד ) 29ועצי
(1893בורן׳ ונחשב לראש הממיםים ב ח ר ו וחוקר
מצוין ב ח כ מ ח ישראל .הוא למד בישיבח פ ר א ם נ ק ,
ומשם הלך לפראנ וילמוד שם למורי הנימנםיום ,ואח
מחיחו מ צ א בחור מורה .בשנת 1842הלך ללייפצינ
ונכנס בהאוניברםימא ללמורי לשונוח וחכמות בני קדם
ופילוםופיא ,ויצא משם סוכחר בחואר ״רוקסור" .נם
הנח בחלסוד ובכל סקצועוח ס פ ת ח העבריח .כשנח
1845נ ח ס נ ה לססיף בלייפצינ ,ובשנח 1856נקרא
לורן ונחסנה לססיף בהיכל ליאופולדשמעדמער ,ואחרי
סוח הדרשן יצחק נח סאנהייסער נבחר יעלינעק חחחיו
בהיכל זייסענשסעסעננאםע .גם ע ס ד בראש ביח
הסדרש של ווייס ופרידםאן שהיה טזקדש ל ח כ ס ח
הרבנים .בדרשוחיו הנעימוח לקח נפשוח שומעיו ,כי
היה אהוב ונוח לבריוה וקסם על שפהיו .והמלך יורן
מזאכםן בא כסה פעסים לשסוע דבריו• בשנה 1859
ערך לו הכסר קלינקאוושסראם ב מ ה במרכז העיר ו ק ,
רפיח ק ח ה בדרשוחיו הסלאוה ח פ י ורעל נ נ ד ה י ה ו ח ם ,
דבקש בשם א ס ו נ ח ה נ ו צ ח ח כי הושבי העיר לא יחנו
סקום ליהוח בביחם ושלא לבוא עסהם במשא וסחן.
דרשותיו כבר מצאו סםלוה בלב האזרהים ורעה נ ח ל ה
נשקפה לישראל .אז קם יעלינעק ועלה נם הוא על
הבמה ההיא וישא מדברותיו אל המון העם והוכיה להם
ברוה הן ו ב נ ה ה א ת עלילות הכמר הקנאי ואת תזיותיו.
דברי יעלינעק פעלו פעולה עזה על לב ה ש ב ע י ם ולא
העיז עוד הכמר להמיף דרשוהיו ריבים .על ד ב ח
הסהרפים וסנרפים א ה ישראל כי בצאהם מ מ צ ח ם
לקהו א ה ם כלי כסף וכלי זהב לא להם ,ענה :ואהם
שונאי ישראל ס ח ע ננבהם ס א ה נ ו א ת ההוקים
והמשפסים סתורת מ ש ה ? !
]ספריו ומאמריו [.יעלינעק היה סופר מהיר
בסלאכהו וכהב הבורים רבים נתלים וקסנים העולים
לסאה .נם הוציא לאור ספרים עתיקים עם ה ע ת ת
ומבואות הוא הוקיר מ א ד ספרי הקבלה .ו ת ב י הכמתו
שאזן והקר במקצוע הזה כהב על נליונוה העהון,׳אתענמ״
ו ב ס פ ת ם מיוהתם .לרעהו העשירה ה כ מ ה הקבלת א ת
ס פ ת ת ישראל עושר רב ,בימי הכינים נהרו א ה ת ה כל
ההכמים הנתלים וכבית הכשתן .רוב גחלי תתודה
שעסקו א ו בהלמוד ו ס פ ת הרבנים לא ידעו דבר מ ה כ מ ו ת
