245
|
אוצר ישראל
|
תושיה, חברת
|
|---|
תחתיהם. בשנת 1839 בטל מס הבין אך המס לשלם
בער החופש מעבודת הצבא במקומו עמר, ושמו עליהם
עוד מסים אחרים. גובה המס מהיהודים נקרא מוכתר".
בעת האחרונה נשארו רק שני מיני מסים: אי) כדלי
אי-אסכריה", והוא מס הצבא ועולה בערך שמונה פראנק
לכל זכר מבן עשרים עד בן ששים שנה; ב) דרביה"
או וול-פאראסי", כס הררכים, העולה בערך ארבעה
פראנק לכל זכר מבן עשרים עד שישים כנ"ל. ומלבד
דמס שמשלמים היהודים לצורך הקהלה. בשנת 1864
הציעו יהודי קישטא את התקנות אשר יסדו בשביל
קהלות תורקיא, והיטלטן עבד אל-עזיז הסכים עליהן
ביום 3 מאי 1865, ולפיהן יתנהגו הקהלות ע"י שליטה
ועדים או שלש מועצות: אין מניליס עמומי" אי
מועצה עממית של שמונים חברים, ב') מליליס גיסמני"
או מועצה נשמית של שבעה טובי עיר, ג') מגיליס
רוחני" או מועצה רוחנית של תשעה רבנים. הרב
הכולל בקושטא אין לו ממשלה על רבנים כוללים
אחרים בתורקיא, רק הוא בא כחם לפני הממשלה
להציע לפניה את דבריהם. הרב הכולל הראשון שהשיג
הסכמת הממשלה היה בימי השולטן מחמוד השני
1808-393) והוא היה ר' אברהם הלוי בשנת 1835.
ואדריו ר' שמואל חיים אך הממשלה העבירה אותו
אחרי שעברה הישנה מפני שלא היה אזרח תורקיא
ונתמנה אחר במקומו, הרב הכולל מטעם הממשלה
מוכתר בתואר קאימאקאם". הרב הכולל הנוכחי
(1913) הוא ר' חיים נחום (ע"ע). ויש עוד רבנים
כוללים באדרינופול, אזמיר, אליפו, בגראד, בירות.
וירושלם. ע"ע ארץ ישראל; מצרים; סוריא;
ערב.
ביבליוגרפיא: רוזאניס. לילית היהודים בתריה
M. Franc, Essai sur l'Histoire des Israélites
de l'Empire Ottoman, Paris 1896; J. E xii.
279.
א.
תורת כהנים: : ספרא
תושב: : גר
תּוּשִׁיָּה ,חברת: חברה להוצאת ספרים בלשון
עבר, מספרות העתיקה והחדשה; נוסדה בווארשא
בשנת 1896 ע״י בן אביגדור (ע״ע). והשתתף עמו
י׳ ראמבערג, מטרת החברה היא להו״ל ספרים נחוצים
ומועילים להפצת הדעת והמוסר בין בני הנעורים
ולהרחבת הספרות בכלל בדרך מסחר. החברה הדפיסה
ספרים מקוריים והעתקות נבחרות בכמה מקצועות של
הספרות: א׳) „ביבליותיקא עברית” מאתים ספרים
בחמשים כרכים, והיא קבוצה גדולה ממיטב הספרות
החדשה של מספרים ומשוררים מודרנים, וכוללת
ביאוגרפיות וספרי מדע, ב׳) „ביבליותיקא גדולה” שיצאו
ממנה עד עתה (1913) שמונים ספרים בשלשים כרכים.
הקבוצה הזאת כוללת מלבד מעשי ידי מחברים צעירים
גם ספרים מספרות העתיקה, בפֿילואופֿיא וחכמה ומליצה ושיר. ספרים ישנים יקרי המציאות הישיבה (???) החברה לתחיה בצורה חדשה בנוסחא מדויקת עם הקדמות ובאורים. בין הספרים האלה נכבד בפרט ספר „הכוזרי” עם מבוא וביאור ע״י דר׳ ציפרונוביץ; „ההלבשה העברית הקדומה” ע״י הערשברג; „תולדות רש״י” ע״י ליפשיץ, „לקורות הרבנות” ע״י הורודצקי, „הרב מלאדי ומפלגת חב״ד” ע״י טייטלבוים. ג׳) תולדות אישי התנ״ך בנקוד בשם „אבותינו”, ותולדות גדולי ישראל אחר גלות בבל וחכמי המשנה בשם „גדולינו”, וביאוגרפיות של חכמים ורבנים בשם „מגבורי האומה” ע״י שלמה ברמן. ד׳) ביבליותיקא קטנה לילדים בנקוד בשם „נצנים” במאה חוברות. וכן „פרחים” מאתים וחמשים חוברות. ה׳) „כל אגדות ישראל” ערוכות בסדר הזמנים בלשון המקרא ובנקוד, ע״י הרב לבנר, מאה חוברות בארבעה כרכים.
[אגודת צנטראל] בשנת 1911 התחברה חברת תושיה עם חברות השחר, פרוגרס, ועם ז״ש שרברעק וב׳ שימין שמו״ל ג״כ ספרים בעברית וביהודית־אשכנזית, ויסדו ביחד אגודה בשם „צנטראל” (מרכז). מגמת האגודה היא לקבץ ולאסוף כל הכחות במקום „מרכז” כדי לקמץ בהוצאות ולהרחיב ולהגדיל הפעולות בדרכי הספרות ודרכי המסחר. בית מסחרם למכירת הספרים של החברות הנאגדות ועוד ספרים מן החוץ, הוא היותר גדול בעולם. יסוד הצנטראל הוא בווארשא, ויש לה מחלקה בווילנא ומחלקה בנויארק. הצנטראל תעשה עתה הכנות להו״ל מלונים עברים עם תרגומים שונים, וגם להו״ל תלמוד בבלי בהוצאה חדשה ומדויקת עם חלופי נוסחאות בכ״י, ופירוש מדעי, ע״י שלום אלבעק. ע״ע ספרים
תחום: ע' ערוב
תחית המתים: האחרון מיג עקרי הדת שיסר
הרמב"ם ואשר נתקבלו כעת בכל תפוצות ישראל, הוא
להאמין שתהיה תחית המתים באיזה עתיר קרוב או
רחוק, בעת שיעלה לרצון לפני הבורא, היינו: שהמתים
יקומו מקברוהם בגופותיהם לחיות שנית חיי כל אדם
על הארץ, ולפי זה (וכן היא דעת דרס ג בספרו)
הגופות אינם כלים כליון גמור למרות הרקבון השולט
בהם, כי יסידותיהם המתפררים ע"י הרקבון קימים
ובקץ הימים ימות המשיח, יתלקטו ויתקרבו והיו
לאתרים לפי כל דברי חחזיון אשר חיה יחזקאל בתוך
הבקעה (שם ל"ז). האמונה כההם אשר נשתרשה
בעם ונתפשטה כבר בימי הבית הראשון יוצאת מכמה
מקראות ובפרט מדברי חנה (ש"א ב' ו') ר' ממית
ומחיה מוריד שאול ויעל", מישעיהו (כ"ו י"ט) יחיו
מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל
אורות טלך וארץ רפאים תפיל", מתהלים (ט"ז ט'-
- ) לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח.
