309
|
אוצר ישראל
|
אירופא
|
|---|
בשנת 1833 אך החוק לא נתקיים במעשה. בשווערען
נתנו ליהודים זכיות שוות מלבד זכות קנין קרקעות חביות
מדיניות (1888), אח"כ הוגבלו הזכיות עוד יותר. גם
בשווייץ היו היהודים מוגבלים מאוד ולא היתה להם רשות
לשבת כי אם בשני כפרים. בטורקיא ניתן להם בשנת
1839 איזה זכיות וישבו בשלוה ומצבם לא היה גרוע ממצב
שאר יושבי הארץ האינם מושלמים, רק במדינות
הנוצריות אשר תחת שבט השולטן, ברומניא ובסרביא
נרדפו על צואריהם וחייהם היו תמיד תלויום מנגד.
ברוסיא היה ניקאלוי הראשון פוסח על שתי הסעיפים.
בשנות 1835-6 חשב להיטיב מצבם בהפצת השכלה
ולהרגילם לעבודת האדמה ובשנת 1837 חשב לעשותם
לרוסים גמורים ולהעבירם על דתם. בשנת 1842 קרא
אספת רבנים ומלומדים לפטרבורג להועץ על הטבת
החנוך ובשנת 1844 נתן חוקים אכזרים לגרשם מערי
הגבול ויצו לנלח את זקנם של האנשים ולהסיר את הפאה
הנכרית של הנשים ויקח את בניהם הקטנים לעבודת
הצבא. רבים מתו בקושי העבודה ורבים המיר לדת
נוצרית. עוד מדינה אחת ממשלת נארווענען לא נתנה
ליהודים להציג רגלם על אדמתה ובשנת 1833 הושם
יהודי אחד במאסר על אשר העין לבוא אל הארץ, ועוד
בשנת 1845 לא קבלו צרי המלוכה את הצעת ווערגעלאנד
לפתוח את הארץ ליהודים.
[בימים האחרונים] שנת 1848 הביאה שינוי פתאומי במצב היהודים. המרידה נגד סדרי הממשלה הישנים פרחה בכל מערב אירופא והקונסטיטוציא הביאה חרות לכל יושבי הארץ בלי הבדל דתות. בארצות רבות נבחרו היהודים לצירי עם אשר היה דבר חדש ולא נשמע לפנים כ"א בצרפת אשר שם היה בעגאיט פולד לציר עם בשנת 1839. בהפרלמנט הראשון לגרמניא אשר נאסף בפראנקפורט דמיין ישבו לא פחות משלשה יהודים ואחד מהם גבריאל ריסער נבחר למשנה יושב ראש והוא היה גם כן מן הצירים אשר נשלחו אל מלך פרוסיא פריעדריך ווילהעלם הרביעי להביא לו כתר קיסר גרמניא. בצרפת היה אדאלף כרמיה לשר המשפט, באוסטריא היו חמשה יהודים בהפרלמנט ולכן חשבו היהודים כי קץ כל תלאותיהם באו, אבל לא ארכו הימים והרעאקציא עוד הפעם הרימה ראש. באוסטריא בטל הקיסר את הקאנסטיטוציא ובפרוסיא אף כי לא נתבטלה הקאנסטיטוציא עשו לה המיניסטעריום ביאורים" בדברים רבים הנוגעים אל מצב היהודים, עד כי נתבטלה ברב או במעט, ובנאפולי נתבטלה הקאנסטיטוציא לגמרי. אבל גם הגזרות האלה לא ארכו, בהיות איטליא לממלכה אחרי הנגף אוסטריא ובהטרף דעת פרידריך ווילהעלם מלך פרוסיא באה רוח חדשה רוח חפשית בכל ממשלות אירופא המערבית. הקאנסטיטוציא של אוסטריא בשנת 1867 נתנה כל הזכיות ליהודים, כן עשתה הקאנסטיטוציא של גרמניא הצפונית ובשנת 1869 ניתן חוק מיוחד להכריח את ארץ מעקלענבורג לתת שיווי זכיות ליהודים. בשווערען נתנו ליהודים כל משפטי האזרחים בשנת 1870, ובשנה ההיא בנפול רומא ביד מלך איטליא הוסרה החרפה מן היהודים, ושווייץ ארץ החופש באה באחרונה בשנת 1878.
רק מזרח אירופא היה עוד כנגע בנוף עם ישראל. ברוסיא ישבו רוב יהודי אירופא והם היו רחוקים מאוד, אף כי אלכסנדר השני הרויח להם מעט בחקיו אשר נתנו זכיות מיוחדות למלומדי האוניברסיטי לבעלי מלאכה לאלה אשר עבדו בצבא ולכוחרים עשירים משנת 1857 ואילך. ברומניא החלו רדיפות מעת הסירו מעליה עול הטורקים והקונסטיטוציא משנת 1866 שמה לחוק כי אין משפט האזרחים ליושבי רומניא רק לנוצרים. בשנת 1878 שלחו ממשלות אירופא את ציריהם לברלין אל הקאנגרעס אשר יעץ על פרטי ברית שלום בין רוסיא ובין טורקיא. בהאספה הזאת הוקבעה חרות רומניא וסרביא מעול רוסיא. על שתיהן הפקיד הקאנגרעס לתת שווי זכיות לכל יושביהם מבלי הבדל דתות והתקנה הזאת נעשתה בשביל היהודים. שתיהן נאותו לתנאי הזה, אבל רומניא לא שמרה הבטחתה כי אחרי תת זכיות לאיזה יהודים כדי לצאת חובתה עשתה מאמר להביט על כל יהודי ארץ כעל נכרים אף אם נולדו בארץ. ומלבד זאת רדיפות ובזות אירעו בכל שנה כאשר היו מקדם עד היום הזה כי פרעות נעשו ביום כ"ג לדעצעמבער 1906 ואין מפריע כנחוג. בימים האלה החלה האנטישמיות (ע"ע) לפרוץ באשכנז בשנת 1878. ובצרפת החלה התנועה בשנת 1886 ותגדל בבלבול דרייפוס בשנת 1894. ברוסיא החלו רדיפות נוראות אחרי רציחת אלכסנדר השני בשנת 1881 ותלכנה הלוך וגדול בהריגות קישינעוו והאמעל בשנת 1903, ופוגרומים (ע"ע) בדרום רוסיא אשר החלו באדעסא בשנת 1905 ואשר אירעו בביאליסטוק ובשערליץ 1906. על אודות התנועה הלאומית ע״ע ציונית, ועל דבר חיי היהודים הקולטורים באירופא ע״ע השכלה; יהודים.
אִירֵיירָא, אברהם (כהן) די (Alonzo de
Herrera): מקובל, נולד בערך שנת 1570 בספרד ומת
באמשטרדם בשנת 1631. היא היה חטר מנוע אנוסי
ספרד, נכד השר הגדול קאפיטאן פירגאנדיס גונזאלו די
קורדובא אשר כבש את מדינת ניאפולי. איריירא היה
בא כח השלטן בקאדיז ונפל לידי האנגליים באשר כבשו
את העיר, וביצאו לחפשי הלך לאמשטרדם ונכנס בבריתו
של א"א ונקרא שמו אברהם. ר' ישראל סרוק היה מלמדו
חכמת הקבלה ע"פ שטת ר' משה קורדובירו ואבן גבירול
ויהודה חייט, והוא בעצמו השפיע בהקבלה הצעות
אפלטונית החדשה ומקרב אותם על השכל. וכתוב שם
ספרים בלשון ספרדית Puerto del Cielo (שער השמים).
Casa de Dios (בית אלהים), וצוה לפני מותו שידפיסו
אותם מעזבונו בהעתקה עברית, ונעתקו ע"י ר' יצחק די
פונסיקא אבוהב (אמשטרדם 1665).
כבוד גדול עשו לו במותו כי הלכו אחרי ארונו קהל גדול ביחד עם חורי ונשיאי עיר האאן.
