211
|
אוצר ישראל
|
אקוספורד
|
|---|
א׳ ע״י תלמיד אחד של יעקב אבן מכיר ואבא מרי (כ״י מינכן No. 91); על ההצעות אשר במאמרים א׳ נ׳ ד׳ וה׳ ע״י לוי בן גרשום ואברהם בן שלמה הירחי צרפתי (כ"י בבית מדרש Jew's College בלונדון No. 138,4; גינצבורג No. 340). לפי עדות יוסף דילמדינא חבר אליהו מזרחי פירוש על כל הספר.
משאר ספרי אוקלידוס על חכמת הנדסה נעתקו לערבית ע״י יעקב בן מכיר: Δεδομένα המכיל צ״ה הצעות; Οπτικα, הראשון בשם „ספר המתנות”, והשני בשם „חלוף מבטים”. העתקת שני הספרים האלה נעשתה לפי תרגום הערבי ע״י אסחאה אבן חנין והנהת תאבת אבן קרה.
מן המאה השש עשרה עד התקופה החדשה ירד למוד חכמת החשבן ביחד עם למוד הפילוסופיא אחורנית וספרי אוקלידיס היו מונחים בקרן זוית ואין דורש להם; אך כאשר החלה ההשכלה להפיץ בישראל חזרו לכבודם הראשון, ורבים „מן בעלי החשבון המצוינים מן בני ישראל שאבו מהם ידיעתם הראשונה בהחכמה הזאת. בין 1775--1875 נעשתו שלש העתקות חדשות. הוצאה חדשה עם ציורים והגהות מאת מאיר מפיורדא נדפסה ע״י אברהם מינץ בשם „ראשית למודים הוא ספר אקלידס” (ברלין 1775). חמש שנים אחר כן נדפסה העתקה חדשה מששה מאמרים הראשונים עם מאה וארבעים צורות, ע״י ברוךְ בן יעקב משקלאוו (האג 1780). בהקדמתו יאמר כי „בהיותו בווילנא בחדש טבת שנת תקל״ח (1778) שמע מהגאון ר׳ אליהו מווילנא כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה וכי הגאון ציוה לו להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקודש מהחכמות כדי להוציא בלעם מפיהם, וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל, וכדי לעשות רצון הגאון התחיל בס׳ אוקלידוס, מפני שעל יסודותיו בנוים כל החכמות”. בשנת 1875 העתיק מחדש נחמן הירש לינדער את המאמרים י״א וי״ב אשר הדפיסם בזיטאמיר עם הגהות פירושים הציונים.
ביבליוגרפיא: J. E. Euclid.
אוֹקְסְפוֹרְד (Oxford): עיר באנגליא. יהודים התישבו שם אחר הכבוש באחרית המאה הי"א. בשנת 1141 במשך מלחמת האזרחים בין המלכה ומלך סטיפין הוכרחו היהודים לשלם מס לשני הצדדין, חמשה יהודים נדבו סך ארבעים וארבעה ליטרות כסף בעד Northampton Donum בשנת 1194 בשוב רטשארד הראשון לאנגליא. בין היהודים האלה נזכר Benedictus de Puncteur אשר לפי יעקבס הוא ברכיה בן נטרנאי הנקדן. בעת ההיא רכשו למו היהודים בית הקברות בחוץ לשער המזרח (East Gate) במקום אשר עומר עתה מגדל מדליני. בית הכנסת נבנה ברחוב הדגים (Fish Street). בשנת 1222 התגייר אחד מראשי קהלת הנוצרים שרצה להתחתן בבת ישראל, ושפטו דינו לשרפה (Annales Monastici iv, 62), היהודים התפרנסו לרוב ע"י הלואות ברבית, ועי"ז נברה שנאת ההמון, ובשנת 1244 בזזו את רכוש היהודים. בזמן הגירוש בשנת 1290 החרים המלך את רכוש של כ"ג יהודים אשר עלה לסך שלשים ליטרות כסף במעות, ומחיר 455 ליטרות כסף בתבואה רצמר.
מתחלת מאה הי"ג היו איזה יהודים ומהם מומרים מורים בבית מדרש למדעים באוקספורד. היהודי יעקב פתח חנות למכור קאווי (Coffee) באוקספורד, ויש אומרים כי הוא היה הראשון להביא המשקה הזה באנגליא בערך שנת 1650. ר' יצחק אבנדנה למד תורת לשון עברית באוקספורד וחבר לוח משנת 1692 עד 1700.
כעת (1906) יש קהלה קטנה של יהודים באוקספורד ויש להם בית הכנסת שנוסד בשנת 1841. תלמידים יהודים ילמדו בהאוניברסיטי שמה.
ביבליוגרפיא: Publ, Jer. Hist. Soc. Engl. ii. 65; Boase, Oxford, pp. 22, 32, 66, 166, London 1890; J. E. ix. 452
אוקריינא: ע׳ רוסיא.
אור, אורות: בחכמת הקבלה אור הוא הנשמה הפנימית (האור) בעולמות ובעשר ספירות, והספירות בעצמן נקראות כלים, ומורגל בפי המקובלים אורות וכלים". כל בחינת אור שבכל העולמות נחלק לפנימי וחיצון, לפעמים הם ג'. בחינות אור פנימי מקיף, ומקיף לשניהם, והם נפש רוח נשמה. אור המקיף גדול מאור הפנימי והוא נשמה לו, וכן המקיף החיצון גדול מהמקיף הפנימי, מלבד פרצוף עתיק יומין שהפנימי גדול מהמקיף. המקיף. הוא נוקבא בסוד נקבה תסובב גבר, המקיפים גבורות והפנימים חסרים. הכלי נעשה ע"י הכאת אור אור המקיף בפנימי, הכלים הם בבחינת הדין המגביל את המים לבלי יתפשטו חוצה זה פירוש מלת כלים.
אור העליון יורד מן האין סוף לאדם קדמון. ואור בגימטריא אין סוף והוא אור דאצילות. אור ישר הוא היוצא מן אדם קדמון לספירות דאצילות אל הכלים ונקרא נ"ב אור מקיף, וחלק הקטן היוצא מבח הכלים וחוזר לעתיק יומין נקרא אור חוזר וכן ע"ר זה בכל הפרצופים, בכל מקום שהאור יורד מוכרח שיהיה לו אור חוזר במקצת העולה ממטה למעלה, וחלישת כח האור הוא לסיבת עוברו דרך מסך ומחיצה. אור נערב נקרא היסוד שהוא מעורב בכוחות אשר לא קרב זה אל זה. אור שבעת הימים הוא זי תחתונות של מלכות דאדם קדמון, אור הגנוז נקרא החסדים דיסוד זעיר אנפין שאין יוצאים ממנו רק ג"ה אורות וייז אורות להשלים ע"ב שמות שהם גנוזים ואינם מתגלים. לדעת אחרים אור הגנוז הוא אספקלריא המאירה הגנה מעין הנביאים, ע״ע כלים; ניצוצות; פרצופים
