עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/11

‫קבלו התורה לכן מתרץ דודאי ישראל שנגלה להם‬ ‫רז זה שהעולם נברא בשביל התורה לא יתלוננו על‬ ‫הגזל כנ״ל אבל שלא יאמרו האומות‪ ,‬דייקא שלהם‬ ‫לא נגלה רז זה כנ״ל הם כודאי יתלוננו‪ ,‬לכן מדייק‬ ‫שאם יאמרו האומות דוקא ודו״ק‪:‬

ועפ"ז אמרתי לפרש הא דאיתא בנדרים ע״א אר״י‬ ‫אמר רב מאי דכתיב על מה אבדה הארץ ‫ויאמר ה' על עזבם את תורתי שלא ברכו בתורה‬ ‫תחילה מאמר זה תמוה מאד‪ ,‬הלא עברו על עבירות‬ ‫החמורות ע״ז ג״ע ש״ד כמפורש בנביאים ומדוע נתן‬ ‫הסיבה בדבר קל שלא ברכו בתורה תחילה, ‬גם‬ ‫ענין זה עצמו תמוה למה הקפידו דוקא על ברכה‬ ‫ראשונה דמשמע דברכה אחרונה ברכו והדבר‬ ‫צריך טעם: ‬ ‫ונראה דהנה גרסי׳ בפ״ק דמגילה ובשבת פר״ע‬ ‫ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהן‬ ‫ההר כגיגית אמר רבא מכאן מודעה רבא לאורייתא‬ ‫שיכולין לומר אנוסים היינו, ‬ומסיק דהדר קבלוהו‬ ‫עליהן בימי אתשורוש כו' ומקשה הרשב״א א״כ איך‬ ‫נענשו ישראל בחורבן‪ ,‬הא מקמי דהדר קבלוהו בימי‬ ‫אחשורום היה בידם המודעא אנוסי׳ היינו ולפ״ז מבואר‬ ‫‪ד‬באמת אף שעברו כהת״כ הי׳ יכולין לומר אנוסי׳‬ ‫היינו‪ ,‬אך באשר לא ברכו בתורה תחילה וטעמם‬ ‫הי' בשביל קושי׳ המגיד מישרים הנ״ל הלא החזיר‬ ‫הקב״ה ע״כ אומה ולשון ובמה ניכר שבחר בנו יותר‬ ‫בנתינת התורה ליתן ברכה על זה ומזה נתברר‬ ‫שלא רצו בדרש הגמ׳ ויתייצבו בתחתית ההר שכפה‬ ‫עליהן ההר כגיגית דאי הוי ס"ל כדרש הזה אין‬ ‫מקום לקושי' המגיד הנ"ל וכיון שנתברר זה‬ ‫מדעתם שוב אין להם התנצלות בטענת מודעה‬ ‫שאנוסי' היו מחמת שכפה עליהן ההר כקושי'‬ ‫הרשב״א הנ"ל שהרי כבר נתברר מדעתם דלא ס״ל‬ ‫הדרש הנ"ל שכפה עליהן ההר וכו׳ א״כ הי׳ ראוין‬ ‫לענש ע״כ עבירות החמורות שעברו‪:‬‬ ‫‪ ‫ולפ״ז א״ש שבאמת הי' העונשי׳ בשביל העבירות‬ ‫החמורות אלא מה שלא ברכו בתורה תחלה‬ ‫היה להם למכשול שלא יוכלו לטעון טענת מודעה‬ ‫על העבירות החמורת כנ"ל והוא דבר יקר:

‫לפרשת הנ״ל‬

‫בריש מס' ברכות בתוס׳ ד״ה לתני דשחרית‬ ‫‪‬ברישא וז״ל כדאשכחן בתמיד דכתיב את‬ ‫הכבש האחד תעשה בבוקר וכו׳ עכ״ל שמעתי‬ ‫מקשין בשם הגאון מו״ה מרדכי זצ"ל מהא דאיתא‬ ‫במדרש על קרא דצדק ילין בה דתמיד של שחר‬ ‫היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה ותמיד של בה"ע‬ ‫על עברות שנעשו ביום וא״כ ממילא אדרבה גם ‫בתמיד הי׳ הלילה קודם שמקריבן מקודם לכפר על‬ ‫עבירות שעושין בלילה ונ"ל דלק"מ בהנטרף עוד ‫מאי דמקשה מהרש"א דלפ"ז התוס' אלו מאי משני‬ ‫יליף מברייתא של עולם שנאמר ויהי ערב ויהי בקר וגו׳‬ ‫דא״כ קשי' אקרא גופא למה בתמיד מקדים בוקר‬ ‫תחילה שהרי כתבו תוס׳ ד״ה א״ה ת״א דסמיך‬ ‫אבריית' ש"ע א״כ קפיד אכל מילי ע״ש לכנ"ל ‪דב‬' ‫קושי' הללו חדא מתורצות בי"ח‪:‬‬

‫דהנה העולם מקשי' מנ"ל להמרש להוציא קרא‬ ‫דאת הכבש מפשטי' ולפרש דשל בוקר מכפר‬ ‫על עבירות של לילה העבר ושל בה"ע על יום‬ ‫שעבר דוודאי טפי ראוי לפרש דשל בוקר מגין‬ ‫ומכפר על עברות שיעשה ביום ושל בה"ע על עברות‬ ‫שיעשה בלילה דאז מ"ש צדק ילין בה טפי‪:‬‬

‫‪ו‬נ"ל משום דקשי' לי' קושי' מהרש"א הנ"ל למה‬ ‫לא נקט קרא כברייתו ש״ע ע״כ מפרש המדרש ‫כפי' הנ"ל דאז הוי גם בתמיד ערב תחלה כברייתו‬ ש"ע כקושי' הגאון הנ"ל ולפ״ז א״ש דהמקשן‬ ‫שלא עלה על דעת מברייתו ש"ע בוודאי הוי‬ ‫מפרש קרא דאת הכבש כפשטי' ולא כדעת המדרש‬ ‫הנ״ל א"כ שפיר הוי פריך לתני דשחרית ברישא כמו‬ ‫בתמיד כפי' התוס' וע"ז מתרץ יליף מבריית' ‫ש״ע דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר ולפ"ז גם קרא‬ ‫בתמיד צריך לפרש כדעת המדרש הנ"ל ‪ד‬אל"כ‬ ‫קשי' קושי' מהרש"א ודו"ק‬

‫שער‬ המים‬

‫לפרשת בראשית‬

‫במדרש‬ ‫רבה: ‬האשה אשר נתתי עמדי היא‬ ‫נתנה לי מן העץ ואוכל א"ר אבא בר‬ ‫כהנא אכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלתי‬ ‫ואוכל ופי' מו"ר אמ״ז הגאון זצ"ל בקפרו נזה"ק‬ ‫לפי שאכלת משמע לשעבר אוכל משמע להבא‬ ‫וי״ו דואוכל היפך גם העבר לעתיד וע״ש דמ״מ‬ ‫אכתי ק' דהל״ל בהדי׳ ואכלתי אלא למדרש מיני' ‫אכלתי כבר ואוכל עוד עכ״ד אמנם אכתי צ"ב דלמאי‬ ‫נ״מ אשמעינן בלשון זה שאמר אכלתי ואוכל עוד‬ ‫ונראה לבאר‪:‬‬

‫ונקדים לבאר פסוקי הסדרה ותאמר האשה‬ ‫אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי‬ ‫העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכל ממנו‬ ‫ויל"ד לאיזה צורך אמרה שאמר הקב״ה מפרי עץ‬