|
עוקר את המחרישה מצד זה ונותנה בצד זה (בתמיה) אפילו פחות מכאן עוקר הוא לא אתינן מיתני עשרה אלא משום סופה שאם היו ראשי שורות מעורבין שהוא נותן מאחד עכ"ל נמצא דלפי מסקנת הירושלמי גם בפחות מי׳ אם צריך לעקור את המחרישה מצד זה לצד זה הוי הפסק: טו ולפ"ז תמוהים דברי הרמב"ם בפ"ג דין ז׳ שכתב מדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת ואם היו ראשי שורות מעורבים נותן מאחת על הכל היו פחות מי׳ אע"פ שאין ראשי שורות מעורבים נותן מאחת על הכל היה סלע על פני כל השדה אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנו מצד זה מפסיק ואם לאו אינו מפסיק עכ"ל וקשה הא גם במדרגה פחות מי"ט אם עוקר המחרישה הוי הפסק ויש שכתבו דס"ל להרמב"ם דדיחויא בעלמא הוא (כ"מ ומה"פ) ואין זה אלא דברי תימא: טז ונלע"ד בשנדקדק בקושית הירושלמי דמקשה ממדרגה על סלע הא בסלע אמרינן דווקא כשהולך על פני כל השדה אבל אם אינו הולך על פני כל השדה אינו מפסיק אף כשצריך לעקור המחרישה מצד זה לצד זה והטעם פשוט מפני שא"צ לעקור את המחרישה אלא ילך עם המחרישה |
עד כלות הסלע ומשם ילך לצדה השני וא"כ מאי פריך ממדרגה לימא דהך דמדרגה מיירי כשאינו הולך על פני כולה ולכן צריך י׳ טפחים וזה אין לומר דכשאינו על פני כולה אף י' טפחים אינו מפסיק דא"א לומר כן דזה דומה לגדר וגדר פשיטא דמפסיק גם באינו הולך על פני כולה אלא וודאי דהכי פריך דאיך תניא במדרגה י׳ טפחים הא לפעמים א"צ י׳ והיינו כשהולך על פני כל השדה וצריך לעקור המחרישה ועל זה מתרץ דוודאי כן הוא אלא משום סיפא דאם היו ראשי שורות מעורבים בכל ענין אינו מפסיק: יז וא"כ לדינא לפי המסקנא במדרגות גבוהות י"ט בכל ענין מפסיק ואם היו ראשי שורות מעורבים בכל ענין אינו מפסיק ובפחות מי׳ ואינם מעורבים יש שמפסיק כגון במהלך על פני כולה וצריך לעקור המחרישה ויש שאינו מפסיק כגון בא"צ לעקור המחרישה או שאינו הולך על פני כולה ולפ"ז א"ש דברי הרמב"ם דמקודם כתב שני הדינים במדרגות דגבוהות י"ט מפסיק וזהו אף באינו עובר ע"פ כולה ומעורבין אינו מפסיק ואח"כ כתב דבפחות מי' אינו מפסיק בכה"ג ואח"כ כתב דין דסלע ע"פ כולה ועוקר המחרישה דמפסיק וממילא רה"ה במדרגות בכה"ג (כנלע"ד ועבכ"מ בתירוצו השני שכתב מעין זה אלא שקיצר ע"ש ודו"ק): |
ו עוד דינים בהפסקות השדות ובו י"ז סעיפים:
|
א. דבר פשוט הוא דגדר גבוה י"ט מפסיק בין השדות דהא אפילו באילנות מפסיק כמו שיתבאר וכ"ש בשדות ואפילו אינו עובר על פני כל השדה ובפחות מי"ט נ"ל דאם עובר על פני כל השדה וצריך לעקור את המחרישה מצד זה לצד זה מפסיק ואם אינו עובר על פני כל השדה או שא"צ לעקור המחרישה אינו מפסיק כמ"ש בס"ס הקודם בדין סלע ומדרגות וה"נ כן הוא וכן חריץ ההולך על פני כל השדה וצריך לעקור המחרישה מפסיק ואם אינו הולך על פני כל השדה או שא"צ לעקור המחרישה אינו מפסיק כסלע (כנלע"ד): |
ב אילנות אינן מפסיקין בין הזרעים כיצד הזורע שדה שיש בה אילנות אע"פ שהזרע עשויה מלבנות מלבנות בין האילנות כלומר חתיכות מרובעות שכל אחד ניכר בפ"ע ואין כל הזרע מעורב מ"מ אינו נותן רק פאה אחת לכל השדה שהדבר ידוע ששדה אחת היא רק מפני מקום האילנות נחלק הזרע למלבנות ואין חילוק בין זיתים לשארי אילנות (ירושלמי): ג וכתב הרמב"ם בפ"ג דין ט׳ בד"א כשהיו האילנות כל י׳ בתוך בית סאה אבל אם היו כל י׳ אילנות ביותר מבית סאה ה"ז נותן פאה מכל מלבן ומלבן שהרי האילנות מרוחקים הרבה
|
