עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/128

וימן לגו ט השלחן ולא קודם שנמכר כלומר שאין אתה זקוק לו באמירתו: ע אחד המוכר עצמו ואחד שמכרוהו ב"ד אינו נמכר בפרהסיא על אבן המקח ולא בםימטא כדרך שהעבדים נמכרים שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד אלא בצינעה ודרך כבוד. ובת"ב םרשת בהר דרשו וכי תשיג יד גר ותושב עמך מי גרם לזה שיעשיר דיבוקו עמך ומך אחיך עמו מי גרם לזה שיעני דיבוקך עמו ונמכר וכר: ™1 ערוך הלכות יובל לישראל או לגר צדק וכן המוכר עצמו איגו רשאי למכור עצמו לעכו"ם ואפילו לג"ת ואם עבר ומכר עצמו אפילו לעובד כוכבים ואפילו לעבודתה עצמה ה"ז מכור שגאמר או לעקר משפחת גר וזהו הגמכר לעבודתה עצמה בא ואמר הריגי מוכר עצמי לזה אין אתה זקוק לו עד שימכור עצמו אבל לאחר שגמכר אע"פ שעבר ועשה שלא כהוגן מצוה לפדותו שלא יטמא בהם שנאמר אחרי גמכר גאולה תהיה לו ודרשו בת"ב מ שלא לעבוד בעבד עברי בפרך ובו י*ג סעיפים: להחם לו כוס של חמין או להצן וא"צ לו אסור ועובר בל"ת שנאמר לא תרדה בו בפרך שאינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו עכ"ל ונראה שדקדק זה מדלא אמר בת"כ בעדור והוא א"צ לו ש"מ דהאיםור הוא מה שאמר עד שאבא שזהו בלתי גבול ונפשו של אדם תשתוחח במלאכה שאין לה גבול דביש גבול תנוח גפשו דבכלות המלאכה ינות ולא כן באין גבול: ך ולרש"י צ"ל דזה שאמר עדור עד שאבא ג"כ כווגתו שמשתהה שם שלא לצורך כדי לענותו וכן סי, הראב"ד בהשגות שם והשיג על הרמב"ם דמה שייך במלאכה קצוב ואיגו קצוב הא כל פועל עובד עבודתו בשדה כל היום עד הלילה ויאכל בשעה שצריך ומה קצבה יתן אדם לפועליו ע"ש ועל הרמב"ם ל"ק כלל דוודאי גם בפועלין זו היא עבודת פרך אך דבהם מותר כדדרשיגן שם בתיכ לא תרדה בו בפרך בו אי אתה רודה בפרך ורודה אתה בבן חורין בפרך ע"ש דהםועל הבן חורין ברצוגו משכיר א"ע לעמול כל היומ בלא גבול ולמחר כי יבשל כחו לא יעבוד אבל זה העבד העני שמכר א"ע לשנים רבות או מכרוהו ב"ד לשש שנים איך אפשר לעבוד בו יום יום בלא גבול וקצבה (דאעיג דהאי קרא כמוכר ע5מו כתיב מימ פשימא דמעס זה שייך גס במכרוהו ביד ועוד ללשיס דילן בקדושין מיו. יליף זה מזה וזה מזה לבד דברים שהתורה מיעמה בפירוש אף דלפי המכילתא אינו כמיש בסי, הקודס סעי׳ ר עיש מ"ינ הש"ס אינו סובר כן ודויק): א אסור לעבוד בעבד עברי בפרך דכתיב לא תרדה בו בפרך ויראת מאלקיך ואם רדה בו בפרך עובר בל"ת וחייב מלקות ומהו בפרך פירש"י בתומש דזהו מלאכה שלא לצורך כדי לענותו אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא איגו צריך עדור תחת הגפן עד שאבא שמא תאמר מי מכיר ברבר על זה גאמר ויראת מאלקיך והוא מת"כ ולפ"ז מותר להשתמש עמו בכל מלאכה שצריך אפילו חמורה שבחמורות כמו לעדור תחת הגפן ושלא לצורך אסור אפילו קלה שבקלות כמו החם לי את הכום ולכן גקטו הגי תרתי: ^ וזה היתד. עבודת פרך במצרים דכתיב ויעבידו מצרים את בג"י בפרך ואיתא במדרש שהיו מוםרין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת גשים לאגשים וזהו ג"כ רק לעינוי בעלמא כמובן ופשיטא דבכה"ג אסור בעבד עברי ולשיטה זו כל שכווגתו לצרכיו להגאת עצמו מותר בכל מלאכה בלא גבול : j אבל הרמב"ם ז"ל שם בס"א מעבדים הוסיף בזה עוד דבר וז"ל כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך ואיזהו עבודת סרך זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שא"צ לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגסגים עד שאבא שהרי לא גתן לו קצבה אלא יאמר לו עדור עד שעה םלוגית או עד מקום פלוגי וכן לא יאמר לו תסור מקום זה והוא א"צ לו ואםילו