ערוך הלכות יובל סימן לג לי השלחן נה 09!
- יובל אבל ע"י פדיון הלא המוכר מכריחו ואיך כשלימות בעדה הלא םםק הוא ולכן צ(פירושא
מכריחו בדבר שהוא פפק ונהי דזה אפשר לתרץ לקנים הס הנסמכים תחת הגפנים שהמה ככלל מטרת דשני שנים יאכל הפירות ואח"כ יטול מעותיה השלה כמיש בח"מ סי׳ מרו והזמורות פירושו
- "יי —" — ־— — תלושים):
א"כ קשיא להיפך למה יטול הלוקח מעות לד דין מוכר בית בבתי ערי חומה ובערי פרוים ובו כ"ב סעיפים: הפשט נכון הוא והיינו שמפני שבית אחוזתו של אדם חביבה עליו ואינו מוכרה רק מפגי הדוחק לכן חסה התורה על המוכר שיהיה ביכולתו לפדותה מיד הלוקח מתי שירצה וביובל יצא שלא רצתה התורה שיהיה לאיש הישראלי קנין עולם בעוה"ז כמו שכתבנו בסי׳ הקודם סעי׳ ה׳ לענין שדה אחוזה וחסה התורה על מכירת בית יותר מעל מכירת שדה שיכול לנואלה גם מיד מפני שדירתו של אדם מוכרחת לו יותר הרבה משדה וא"א להתקיים בלעדי זה וגם געילת המסחר איגו כבשדה שאין דרך למכור בית ועיקר המסחר הוא בשדות ולכן התירה לו התורה לפדותה גם מיד וגם לאחר זמן: ך ובבתי ערי חומה טעמא אחריגא אית ביה דתנן בפ"ק דבלים דבתי ערי חומה יש להן יותר קדושה מכל א"י כמבואר שם וידוע כמה קשה על איש הישראלי לצאת ממקום קדושה ובתי ערי חומה מעטים היו בא"י ולכן מן הדין היה לאסור לגמרי המכירה בבתי ערי חומה אך שא"א דמה יעשה האיש כשדוחקו גבר עליו ולכן אמרה תורה שאם תמכרנה דע שלא תשוב אליך גם ביובל כדי שיהיה מתון במכירתו רק שאם דוחקך רב תמכרגה ושגה אחד יש לך רשות לגאלו ובטח יתאמץ בכל האמצעים לפדותה במשך השגה ואם קלה בעיניך שלא לפדותה בתוך שגה גשארת לפני הלוקח לעולם דאחרי שגם הוא הורגל בקדושה לא רצתה חורה ליטול ממנו זכות זה אבל בבתי פרזים הרבה יש בא"י והקדושה שוה בכל מקום לכן לא חששה תורה להחליטה להלוקח ואדרבא יכול לפדותה בכל עת שירצה מפני שביתו של אדם חביבה לו ומוכרחת ולהלוקח אין הפסד דיש בתים בא"י לאלפים ולרבבות: ך, והרמב"ן ז"ל בסי׳ התורה נתן טעם אחד בזה א המוכר בית בבתי ערי חומה בשעת היובל מפורש בתורה פרשת בהר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שגת ממכרו ימים תהיה גאולתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדרתיו לא יצא ביובל והוה היפך ממש משדה אחוזה דבשדה אחוזה אינו פודה בפחות משני שנים ובכאן גואל מיד ובשדה אחוזה יש לו רשות לפדות אחר שני שגים מתי שירצה ובכאן אם לא גאלה עד שנה מוחלטת לו ולא לבד שאיגו יכול לפדותה עד היובל אלא גם היובל איגו מפקיעו אלא גשארת לפני הלוקח לדורות ולדורי דורות וזהו בבית מעיר המוקפת חומה: ^ אבל בבית מעיר פרזי שאינה מוקפת חומה או בתי חצרים שבכפרים ושעל פני השדות דין אחר להם כמפורש בתורה שם ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב גאולה תהיה לו וביובל יצא וה"פ שיש לו כח יפה שבשדות וכח יפה שבבתי ערי חומה ביכולתו לגאל מיד כבתי ערי חומה וביכולתו לגאל גם אחר שגה ושתים מתי שירצה עד היובל ומחשב עם המוכר ומה שדר בו עד עתה יגכה כפי המקח שקנה כפי חשבון השדות שכתבנו בסי׳ הקודם והיינו לחשוב כמה שנים יש מזמן המכירה עד היובל ולחלוק דמי המכר על אלו השנים והשנים שדר ינכה ומה שיש מעתה עד היובל יחזיר לו המוכר ואם לא גאלהו יצא ביובל יהמוכר בלא דמים כלל כללו של דבר דיגו ממש כשדה אחוזה אלא שיש לו גם יפוי כח של בית עיר חומה שיכול לגואלה גם מיד: j ויראה לי אף שאין לגו לחקור טעמי התודה מ"מ אם ביכולתיגו ליתן טעמים גם על דרך
