עמוד:Falaquera Sefer ha-Mevaqqesh Warsaw 1924.pdf/10

ואם נמצא בהתענג במאכל, ורב משתה עדי שבעו ושכרו:

ומלא את כרסו מעדנים. והוא שטוף במשגל כחזירו:

הלא דומה בזה לשאר בהמות. והוא שוה בכל זה לחמורו:

ואם נמצא בגוף איש עת היותו. חזק ללב אכזר יעירו:

ואבריו בריאים וחזקים. וזית רענן דומה לתארו:

והן זו השלמות שב למחר. לחסרון וחיש ימק בשרו:

הלא זה יתרון עליו בחוזק. ובגבורה לאריה או לגורו:

ואם זה הוא חיות אדם מאושר. ומשלו על בני תבל ועשרו:

וירכיבו אלהים במתי הוד. וכשמש יחיה מאור מאורו:

ובהיות לו קהל אחים ורעים. להגדילו ורב בנים לעזרו:

הלא כל זה כצל יברח ונוהם. יהי באחרית ככלות שארו:

וציר מות בבא לשחית בשרו, אז לא ימצאו מרפא לצירו:

ואם נמצא במדות המעולות. כענות איש והכניעו ליצרו:

הלא הוא באמת תמותה. ויצר רע ושטן המצירו:

ומתנדב ומשלו מותר. ומלאתו לדל די מחסורו:

ורודף תום בפיהו גם לבבו. היות שוים וכן תוכו כברו:

ואין כל זה שלמות איש ואף כמו. בעת כי יעשהו רב שכרו:

ונשאר כי שלמות זו תבונה. וחפש האנוש שכל וחקרו:

ואז תַרְתִי תבונה זאת ומה היא. ואם היא שיר ומה יתרון לשירו:

וזה ניבו מלא כזב ויורה. בחסרון מעלתו איש ישירו:

ואם לשון ודקדוק מאמרים. שלמות זה ולהיות צח דבורו:

ולדעת יסוד מלה ושרשה. ודבור קל והכבד וזרו:

ואין זה רק לגלות מה בלב איש. לזולתו וזה חפצו בדברו:

ואם דברי מליצה הוא אשר בם. יפותה כל חסר לבב בשקרו:

ולחשוב כי בדעת הוא מדבר. ולב שומעיו יפתח מאמרו:

ואם נמצא בניצוח לשונו. במאמרים מפורסמים חברו:

אשר יודו בני איש בם ויכיר. לחסרונם חסר לבב מחירו:

ואינו זה לדעה חק ומשפט. שלמות זה ומותר ואסורו:

ואם נברא להתחכם ולעסוק. בדין ממון וקלו וחמורו:

להבין איך יהיה משפט מריבים. עלי דבר ונזקי שור ובורו:

.

�