פדיון האסורים ברומא
כה
והן דברי התוספתא הוריות פרק ב׳ והובאו בגמ׳ במס׳ גיטין דף נ"ח ע"א:
"תנו רבנן מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אלישע."
והדבר ידוע כי ר׳ יהושע עצמו עני הי׳, ובמסכת ברכות (כ״ח ע"א) נאמר על רבן גמליאל כשהלך לפייס את ר׳ יהושע:
"כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן אמר ליה מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה אמר ליה אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים."
ובכל זה יאמר "העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו".
וגם זה עצמו את אשר בא ר׳ יהושע מיד אחר החרבן לרומא לא יוכל להיות ספק שהי׳ זה במלאכות עמו.
והדברים האלה אשר לפנינו הם גם מבארים לנו את דבר המלאכות הגדולה הזאת.
כי הלא מתחילה לא ידע ר׳ יהושע כלל כי התינוק הזה מיועד להיות מגדולי ישראל, וגם המגידים לו לא ידעו דבר מזה, כל מה שידעו והגידו הי׳ רק זאת "אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים."
ובימים ההם היו שבוים ברומא רבים מאד, ומה באו להגיד זה לר׳ יהושע ביחוד.
ואם דבר לא הי׳ לר׳ יהושע עם השבוים הרבים ההם, איזה דבר הי׳ לו עם התינוק הזה.
אבל באמת כן הדבר כי זה הי׳ אז דבר המלאכות של ר׳ יהושע, ולא רק אותו פדה ר׳ יהושע אז כי אם עוד רבים. והמגידים ההם לא באו אליו לספר לו רק דבר התינוק הזה, כי אם שזה הי׳ ענינם על פי ר׳ יהושע לחפש בבית האסורים לדעת את הנדחים שם מבני ישראל, ונתפרש דבר התינוק הזה לאמר שזה הי׳ אחר זה ר׳ ישמעאל, אחד מראשי חכמי הדור.
ועל כן בהיות שם ר׳ יהושע רק על זה, הי׳ יכול בכל עניו לעצמו לאמר: "העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקים עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה.״
לפדות את השבוים הרבים אשר סחב טיטוס אחריו בכל ערי סוריא לעשות שם מחזה שעשועים בהאבקם עם חיות טורפות, זה לא יכלו בני ישראל לפי שנועדו מטיטוס עצמו לזה ונסחבו דרך מהלכו.
