היהודים בסוף ימי טראיאנוס
קצט
קיפראס ומצרים וכו' ושלח שרשיו עד אזיען וכו׳ גם למעזאפאטאמיען וארץ
ישראל וכו'".
וכן הם דברי כל החוקרים כולם פה אחד, ועל כן עלינו לשית לב לדבר המעשים האלה בכל אחת מהמדינות האלה לעצמה ואז יתראו הדברים לפנינו גם מעצמם.
ובהיות יסוד ועיקר כל הדבר במצרים וקירענע הסמוכה אליה עלינו לחקור ראשונה על זה.
פרק מ"ז.
ברורי הדברים.
מצרים ואלכסנדריא.
כבר הערנו על עיקר הטעות הכולל אשר יש בזה וכי לא לבד שלא מרדו אז בני ישראל בממשלת רומא, ולא לבד שלא לחמו כלל עם לגיוני רומא, כי אם שגם לא לחמו ולא השתרעו הם ראשונה על היונים שכניהם.
וכל הדבר הי׳ להיפך שהיונים מצאו אז השעה היותר טובה להתנפל על היהודים וכל מעשי היהודים אז היתה רק זאת להקהל ולעמוד על נפשם.
וכבר הערנו שרק על פי זה נוכל להבין את אשר הנציב במצרים רוטיליוס לופוס לא התערב בזה מפני שנתן להיונים חופש המעשים לעשות ביהודים כרצונם, ככל אשר עשו נציבי רומא לפניו גם במצרים וגם בארץ יהודה.
אבל הנה הדברים יוצאים כן מפורשים ממקור קדמון מאד מהימים ההם עצמם, מקור אשר קדם לכל המקורים כולם אשר הי' בידינו עד היום מכל המעשים האלה.
כי הנה מלבד כל המקורים מהיונים והידועים אשר נכתבו לשם דברי הימים, אשר שם יכלו לתת לדבריהם תואר וסגנון ככל חפצם, נמצא בימינו עוד מקור חדש אשר נכתב לשם פראטאקאלל של משפט על כל המעשים ההם אשר הי׳ לפני הקיסר.
והחוקרים החדשים אף שידעו את המקור הזה והשתמשו בו בנוגע לאיזה פרטים מהמעשים אז, הנה בהיות דרכי החקירה בדברי ימי ישראל אבילות ושעריהם שוממין, לא עלה על דעתם להשתמש בו בנוגע לעיקר כל הדבר כמו שהוא.
ושירער בראש ח״א בדברו על המקורים העתיק את המקור הזה בעמוד 65 כפי שהוא נמצא בשתי חתיכות מקוטעים (Fragmente) האחת בבית Louvre הצרפתי בפאריז, והשני' חתיכה קטנה בבריטיש מוזעאום בלאנדאן.
ובהיות גדולה בעינינו הודאת בעל דין נעתיק בזה את הדברים משם כפי כל הדברים אשר כתב שם שירער מזה, הוא יאמר:
"בהמעשים הנוגעים ליהודי אלכסנדריא ידברו איזה Papyrus-Fragmente אשר נודעו רק בזמן האחרון (ראה Revue des Etudes Juives 1898, 218 — 225אשר שם העמידם רויגאך יחד).
