296
ר' אליעזר חכם הועד והוראותיו
וכבר הובאו לנו בפרק כ"ב כל המקומות ממס׳ עדיות אשר כולם בנוגע
למחלוקת ר׳ אליעזר עמהם לפני זה.
ועל זה הוא שאמרו ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש״.
והננו רואים מכל זה כי לא לבד אשר ההוראה הכוללת היתה מונחה על שכם ר' אליעזר, עד שהוא הי' המורה הכללי גם בדברים אשר נחלקו, כי אם שגם הם עצמם מפני כבודו הגדול של ר׳ אליעזר לא מיחו בידו בתחלה עד שנתגלגל הדבר על ידי השאלה בחתכו חוליות אשר נתמלאה הסאה.
ולא יפלא זה אחרי אשר הננו רואים כי הי' כבודו של ר׳ אליעזר גדול ונורא כל כך אצל כל חכמי הדור ההוא עד שגם אחרי שנסתלק מהמתיבתא אמרו ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר׳ אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר' אליעזר לא מצינן מחינן בהו״.
ואך לאחר פטירתו לא חשו עוד לזה.
ומבואר כי גם אחר שנסתלק מהמתיבתא בכל אשר הרשו לעצמם פעם אחת לקיים דברי רבן גמליאל נגדו, לא הי׳ בכחם לעשות כן עוד הפעם בהיות ר׳ אליעזר באמת ראש וראשון בדור ההוא וחשו לכבודו גם אחרי אשר נסתלק מהמתיבתא וישב לו בביתו בלוד.
וראוי לנו לשוב ולהעיר גם בזה כי תחת אשר חשבו החוקרים החדשים כי ר׳ אליעזר הי׳ דרכו לספות חומרא על חומרא, הנה נראה ההיפך הגמור בכל הוראותיו בימי ביטול הוועד כמו שכבר הערנו שכל ההצעות אשר הוצעו בו ביום מהמחלקאות של ר׳ אליעזר וחביריו בכולם ר׳ אליעזר לקולא.
וגם המחלוקת בנדה גם היא ר׳ אליעזר לקולא ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה".
ונראה מזה עוד גם את זה כי קבלותיו ודבריו של ר׳ אליעזר הנם בעיקרם אליבא דבית הלל ובשיטתם הם, ולא בשיטת בית שמאי.
שהרי גם דבריו אלה ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן וכו׳ קבלה זו אין לה מקום כי אם בשיטת בית הלל והלל, כמו שהוא בעדיות ובריש מס׳ נדה:
״שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפי׳ לימיס הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת״.
ומבואר כי דברי ר׳ אליעזר אינם בשיטת שמאי ועוד נשוב לכל זה.
פרק כ״ד.
צמצום זמן המעשים.
ובידינו לצמצם זמן המעשים עם ר׳ אליעזר גם עוד ממקום אחר.
ומשם יבואר לנו עוד הפעם כי המעשים עם ר׳ אליעזר והמעשים עם ר׳ יהושע הלכו זה אחר זה ככל אשר כבר נתבאר.
