יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
קב
ולשונו של הר"ב "האברים וכו' ומיירי בין באבר שנתלש מן החי בין באבר מן המת".
וצדקו דבריו אבל הלא הדברים יפליאו אחרי שזה ודאי שדברי המשנה הם בין מן החי בין מן המת, איך בא שם "האברים אין להם שיעור אפ' פחות מכזית מן המת״ ואיך זה פרטו מן המת והלא נוכל לטעות שאין הדין כן במן החי".
אבל הדברים פשוטים כי בנוגע למן החי אי אפשר לטעות שהרי הדברים במשנה אהלות "האברים אין להם שיעור" אין להם ענין לעצמם, כי אם בהלכם על דברי המשנה בפרק א׳ ממס׳ כלים, ושם הדברים מפורשים על מן החי.
ועל כן לא הי׳ להם בחתימת המשנה להוסיף רק בנוגע למן המת(י).
והתוס׳ יום טוב בריש מס׳ טהרות במשנה א׳ ד"ה והאוכל כתב "וכתב הכ"מ דלמד כן מדלא הזכיר התנא בפ"ק דאהלות אלא מת ונבלה ושרץ עכ"ל ואף מן החי לא הוזכר שם אבל נשנה בפרק ו׳ דעדיות ובפ״ק דכלים משנה ה׳".
וכבר נתבאר דמן החי הוזכר והוזכר לפי שכל עיקרה של המשנה באהלות אין לה ענין כי אם בהלכה על משנה בפרק דכלים(יא).
וכמה נפלאו כל הדברים האלה לדעת מהם שכל ענינם בימים ההם הי׳ הבירורים על יסוד המשנה ומתוכה.
ונשוב ונראה כל זה גם מתוך יתר דבריהם שם במשנה עדיות, אשר כל לשונם הוא:
"אמרו לו והלא קל וחומר ומה החי וכו׳ אמר להם (ר׳ אליעזר) לא אמרו אלא מן החי, דבר אחר (כלומר ולבד זה), מרובה טומאת החיים מטומאת המתים שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מטמא."
ותשובת ר׳ אליעזר היא ממשנת מס׳ זבים פרק ד׳ משנה ו׳, ולשון יסוד המשנה שם:
"חומר בזב מבמת(יב) שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מטמא."
והנה יביא ר׳ אליעזר המשנה בכל לשונה כמו שהיא לפנינו.
ונראה כל זה עוד גם מהמשנה שאחר זה בעדיות שם:
הערה (י): ויחד עם זה פרטו את הכלל כלו ״אפי׳ פחות מכזית מן המת ופחות מכזית מן הנבלה ופחות מכעדשה מן השרץ".
הערה (יא): וגם הגר"א ז׳׳ל נדחק שם מדוע לא בא במשנתנו מן החי. אבל הדברים פשוטים שזה כבר נתפרש בריש הסדר בדברים ברורים והמשנה הזאת עלה קאי.
ורק מן המת עדיין לא נתבאר על כן פירשו זה, להוציא מדברי ר׳ אליעזר.
הערה (יב): במשנה שבמשניות לפנינו נשתבשה שם הגירסא, וכבר כתב שם התוס׳ יום טוב:
״וחומר במת מבזב שהזב עושה וכו׳ נראה בעיני דחסורי מחסרא ״חומר בזב מבמת״ שהזב עושה אבל מצאתי בנא"י שהוגה ״וחומר שוב בזב מבמת" שהזב וכו׳ וכן הוא בנוסחת מהר"ם.״
והגר"א ז״ל שם ״הכי גרסינן זה חומר בזב מבמת שהזב עושה משכב וכו׳ ולא גרסינן הכא וחומר במת מבזב״ וכו׳.
וכבודם הגדול במקומו שלא הביאו כי כדבריחם הביא ר' אליעזר במשנה עדיות שם את לשון המשנה במס׳ זבים וכמבואר לנו בפנים.
