168
התפלות בישראל
ור׳ אליעזר גם הוא עסק שם יחד עם כל חכמי הוועד איך לשוב ולהעמיד את כל הדברים האלה על מקומם.
ותחת מה שחשבו החוקרים החדשיס כי רבן גמליאל הוא הי׳ הראשון אשר תקן את כל החיובים האלה, והחכמים ראשי הוועד התנגדו לו,
נראה מפורש הדבר גם להיפך ובא במשנה במסכת ראש השנה דף ל"ג פרק ד׳ משנה ט':
"כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוצא את הרבים ידי חובתן.״
וידוע כי סתם חכמים בעלי מחלקותו של רבן גמליאל הם ר׳ אליעזר ור' יהושע בעיקר.
ונראה עוד יותר עד כמה ילכו דבריהם רק על התפלות ודרכי התפלות אשר היו כבר לחק בישראל, מימים היותר ראשונים, ובא שם בתוספתא במסכת ר"ה פרק ב׳ והובא בגמ' שם דף ל״ד:
"תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה הצבור מתפללין (בלחש, רש״י) אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפלתו, אמר להם רבן גמליאל לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי."
ודבר שאין צריך לאמר הוא שכל דבריהם אינם על מה שתקנו או עשו הם עצמם כי אם שילכו על מנהגם של כל ישראל מראשית הימים שאך מזה יביאו שניהם ראיותיהם,
שחכמים יביאו ראי׳ לדבריהם ונגד דברי רבן גמליאל שהרי בבתי כנסיות גם שם יתפללו כל הצבור כולם ולא יסמבו לצאת בתפלת הש״צ,
ורבן גמליאל יביא ראי' לדבריו שהרי לדברי חכמים למה שליח צבור יורד לפני התיבה.
והדברים פרושים לפנינו שכל זה הי׳ כן בישראל מראשית הימים מסודרים כהלכתן, וגם רבן גמליאל, וגם ראשי חכמי הוועד אשר נחלקו עמו יביאו ראיותיהם מהנהוג ובא,
כי התפללו כל העם יחד תפלה מסודרת, תפלת "שמנה עשרה" והשליח צבור החזיר אחר זה כל התפלה, ויהי הדבר כן לפניהם מהימים הראשונים ממש כמו שהוא לפנינו.
עבודת הצבור לכל דבר הצבור, עבודה שלמה של תפלה בצבור בנוסח קבוע הידוע.
ונראה עוד הרבה יותר מזה כי לא לבד ברכות "שמנה עשרה״ בחול וברכות "תפלת שבע" בשבת ויום טוב ותפלת המוספין בראש חדש, חול המועד, שבתות וימים טובים, ברכות התפלות הראשונות בכל תפלותיהם של ישראל היו כבר ערוכים ושמורים בכל מימי אנשי כנסת הגדולה, כי אם שכן הוא גם עם כל שאר הברכות, ברכת הפירות, המצות קדושות והבדלות.
ולבד דברי הגמ׳ המפורשים בברכות ד' ל״ג "אמר ליה רב שמן בר אבא לר' יוחנן מכדי אנשי כנסת הגדולה תקינו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות" וכו',
