2
המלחמה בכלל ומירושלים ליבנה בפרט מרומי אמר ליה קום דמית ליה קיסר ואמרו הנהו חשיבי דרומאי לאותיבך ברישא וכו׳״ (ב).
והחכם גרעץ בחלק ד' עמוד 13אחרי אשר יספר הדברים כן יאמר בהערה: ״בהמקום האחרון (בגיטין שם) הרבו לקשט את כל הדברים האלה, אבל גם כל הספור בעצמו הוא דבר שאי אפשר, שהרי אספסינוס לא שם מצור על ירושלים וכבר גם היה לקיסר עוד לפני מצור ירושלים (ג).
והחוקרים האלה חשבו להם לחכמה כי כל אשר לא ידעו ולא הבינו הכחישו. ואחרי אשר לא ידעו כל כותבי דברי הימים מטרת המלחמה ולא ענינה בנוגע להרומיים, וכל הדבר היה בעיניהם כפלא, בראו להם ניב שפתים לאמר: כי נשתגעו בני ישראל לחשוב כי בנטות ידם על הרומיים יגרשום מן הארץ מבלי לדעת מה היא ממשלת רומא פטיש כל הארץ.
ועל כן הנה רבן יוחנן בן זכאי וראשי חכמי התורה הם נבדלו מהעם בכללו ויעשו יד אחת עם האבירים הצדוקים חבר הכהנים הגדולים ההורדסים ואגריפא בראש כולם ויהיו יחד לחבורת ״אוהבי השלום״ נגד העם אשר לא הבינו מאומה ויהיו אוהבי מלחמה. ואיזה חקירה היה נדרש לכל הכתבנים האלה, אחרי אשר כל הדברים היו ברורים להם כל כך ופרושים לפניהם.
ויאמר הפראפעסאר מאמזען בספרו Komische Geschichteחלק ד' עמוד 528: ״המלחמה באה ונהיתה לא מלחמה בין שנים מי תהי׳ ידו על העליונה, אף גם לא מלחמה של נרדפים ומעונים נגד נוגשים ומענים לפרוק עולם ולהיות חפשי, ולא חכמי מנהיגי הממשלה התחילו המלחמה, כי אם אכרים מבוהלים ( (Fanatische Baaernהם התחילו והם נהלו המלחמה והם גם שלמו בדמם את מחירה.״ והחכם גרעץ אשר בידו האחת נגן על הצעלאטען לכפר עון חטאתם אשר בדו עליהם, מצא בזה מקום רחב ידים לעשות מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל ויאמר בח"ג עמוד 453:
"בעד השלום היו המתונים ובעלי הנסיון, אשר הם הבינו כי במה נחשבו בני יהודה המעטים נגד כח ענקים אשר לממשלת רומא, והם הבינו היטב את אשר תביא המלחמה הזאת והם היו בית הלל, אשר לא רצו בשפיכת
הערה (ב): הדבר ידוע כי בענינים כאלה אין מדקדקים כי אם על עיקר תוכן הדברים והגרעין הכללי ולא על כל פרטי סגנון הדברים, והסגנון שונה בין אבות דר׳ נתן והגמ׳ אבל זה אינו נוגע לדברינו.
הערה (ג): ואין מקום לאמר כי נחלף בזה טיטוס על אספסינוס, שהרי עיקר כל הדבר הוא לאמר כי רבן יוחנן בן זכאי אמר לו מראש, שאף שאינו לא מלך ולא בן מלך יהיה הוא עתה לקיסר תחת נירון שמת, וכי כן היה אחרי ימים מועטים.
"ובימי מצור ירושלים לא מת הקיסר כי אספסינוס כבר ישב לכסא רומי ולא היה מכל זה דבר.
