עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/176

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫התפלות בישראל‬

‫פד‬


והזמנים האלה ידענו גם ענינם, והזמן הראשון אשר הדברים מפורשים שהוא זמן אנשי כנסת הגדולה כמו שיאמר "מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות" אשר עליהם ישיב ר׳ יוחנן "מתחלה קבעוה בתפלה".

דבר הזמן ההוא מפורש לפנינו בנחמיה ריש סימן ה׳ "ותהי צעקת העם‬ ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים, ויש אשר אומרים בניני ובנתינו אנחנו רבים (נותנים ברבית) ונקחה דגן ונאכלה ונחיה, ויש אשר אומרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב. ויש אשר אומרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידינו ושדתינו וכרמינו לאחרים."

ובמעמד נורא כזה הדבר מובן מעצמו כי לא הי׳ אז יין בבית רוב העם ולקנות לא מצאו ידיהם, ועל כן היתה אז דבר תקנתם להבדיל רק בתפלוה.

אחר זה כאשר נתחזק מעמדם של ישראל במשך ימי הבית השני, אז קבעו זה רק על הכוס, ולא בתפלה "העשירו קבעוה על הכוס".

ולשונו של רש"י "קבעוה על הכוס, ואז נשתכח תקנת עזרא (להבדיל בתפלה) וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה".

לפי שהזמן הזה של "העשירו קבעוה על הכוס" ארך זמן גדול, ונמשך עד החרבן וכמו שהם גם דברי בית שמאי ובית הלל במשנה באבות פרק ה׳ מ"ה "בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה".

שהכונה במי שאכל בשבת וחשכה לו ואין לו אלא כוס אחד לברכת המזון והבדלה.

אבל עם החרבן שב מצבם להיות נורא מאד ואז הם דברי ר׳ יוחנן "הענו חזרו וקבעוה בתפלה".

ובכל הזמן הגדול הזה, בכל הזמן של "העשירו קבעוה על הכוס" אשר נתבטל דבר הבדלה בתפלה נשתכחה התקנה הראשונה כלשונו של רש"י "ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה".

כי כן הדבר אשר מיד אחר החרבן עסקו בזה ראשי חכמי הדור להשיב עטרת הדברים ליושנם, ולתקן הדברים לפי מצבם עתה(פב)‪.




הערה (פב): רק שהעם עצמו באהבתם את התורה והמצוה, היו רבים מהם אשר גם עתה לא בטלו דרכם ויהיו מהדרים להבדיל גם עתה על היין, ולבלי יהיו מעשיהם ברכה לבטלה שהרי כבר העמידו התקנה הראשונה להבדיל בתפלה, הסכימו לבלי לבטל הבדלה על הכוס, ובהמשך זמן קצר כאשר נחו מתלאותיהם מעט עשו את שניהם לחובה, והן ענין דברי הגמ׳ שם:

״רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס אמר רבא ומותבינן אשמעת‬ין וכו׳ אתמר נמי אמר ר׳ בנימין בר יפת שאל ר׳ יוסי את ר׳ יוחנן בצידן ואמרי לה ר׳ שמעון בר יעקב דמן צור את ר׳ יוחנן ואנא שמעית המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס או לא, וא״ל צריך שיבדיל על הכוס.״

והיינו לפי שידעו וקבלו שכבר בדור ההוא עצמו אחר החרבן היו רבים בתוך העם אשר לא הניחו מנהגם להבדיל על הכוס, וקבעו עליהו חובה, ועל כן עוד בסוף ימי הדור ההוא כבר פסקו שהמבדיל בתפלה בכל תקון החדש צריך להבדיל גם על הכוס.

וזה הוא לשונו של ר' יוחנן לרב שמן בר אבא "הענו חזרו וקבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס"‪.