דבר אל הקוראים*)
הספר חותם תכנית הזה נשתנה מכפי שנועד להיות מראש, כי מעת אשר נגשתי אל המלאכה וראיתי כי לשוא אחגור שארית כחי לצייר דוגמא מספרי הגדול "דרך בים" בעלים אחדים, מני אז החילותי לכונן עמודיו באופן שיהיה גם לספר טוב ומועיל בפני עצמו, עד כי מלבד יוקר מעלת איכותו יהיה גם גדול בכמותו ותחת אשר מראש [בחשבי עוד כי יהיה מעט הכמות], יצרתיו אף עשיתיו שיהיה למליץ טוב עבור אחיו הגדול לפדותו משביו ומבית כלאו, להגיה עליו אור הדפוס. עתה [שנתרבה כמותו] דרוש גם הוא למליצי יושר לפתח זיקיו מבית מאסרו, להוציאו מכלוב הכתבי יד, ולהביאו לחיי עולם של אור הדפוס. אמנם, מי יחמול עליו להמליץ עבורו אצל נדיבי עמנו? ומי ינוד לו? ומי יחוש עליו יותר ממני אביהו עושהו אשר בזעת אף ובעמל רב ילדתיו וגדלתיו, אנכי אנכי אשר בראתיו אף עשיתיו, אנכי אשר נשאתי וסבלתי ממנו הרבה, הנני מחויב להעמיס עלי גם המעמסה הזאת, להמליץ טוב עליו ולהפיח רגשות החמלה בלב אחי עליו. הן לא נכחד מכל מי אשר בשם ישראל יכונה, כי התורה הקדושה היא המאחדת אותנו בכל ימי גליותינו ופזרוננו הנוראים, והיא השומרת עממותנו ולאומיותנו, וגלוי וידוע לכל, כי רק על ידי קיום מוסדי התורה שבעל פה נתקיים בידינו התורה הזאת, כי התורה הכתובה והמסורה תתלכדנה ולא תתפרדנה, ועל כן נוכל לומר כי התורה שבעל פה מאחדת אותנו ושומרת עממותנו ונצחיותנו, ומלבד כי העניין הזה הוא מאומת מצד עצמו, גם הניסיון העד יותר היותר נאמן, והמציאות המופת היותר מאומת, יעידו על זה, כי הלא כל אלו שנתקרעו מאמונת תורה שבעל פה ובאמונת תורה שבכתב לבד יתיימרו, כל אלו הלכו ונתמעטו מיום ליום, עד כי כהיום הם רק מתי תספר ונער יכתבם. וגם אלה המעטים עומדים על פי פחת ההתמוטטות ואין להם שום רגש מרגשי החיים הלאומיים. [הדברים ארוכים בזה] ורק אנחנו עם ישורון, מאמיני התורה המסורה, הננו חיים וקיימים, ורגשותינו חיים ובריאים. והנה ידוע כי גם מעלת תורה שבעל פה בהררי הקבלה והקדושה יסודה, כי כל דבריה דברי אלוקים חיים. ואולם באשר המדרגה הראשונה מידיעת תורה שבעל פה הוא ידיעת הפשט, על כן נמצאו כמה שבראותם אשר קצרה יד שכלם להגיע למוסדות הפשט, לא יתלו החסרון בקוצר דעתם ושלא ידעו ולא יבינו עומק דרכי תהלוכותיה, ורק שירחיבו פה ולשון עליה ועל קדושתה וקבלתה ויתנו עורף לה. ומעת
*) הספר נדפס בראשונה בשני חלקים, החלק הראשון במגנצא בשנת תר"מ והחלק השני בפרעסבורג בשנת תרמ"א.
