עמוד:Birnbaum Haggadah.pdf/76

66

הגדה של פסח

הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה יְיָ, כִּי־אֲנִי עַבְדֶּֽךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶֽךָ; פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵֽכִי ירוּשָׁלָֽיִם; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיז

הַלְלוּ אֶת יְיָ, כׇּל גּוֹיִם; שַׁבְּחֽוּהוּ, כׇּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.

[הש"ץ אומר כל פסוק, והקהל עונה אחריו בפסוק "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".^[1]]

תהלים קיח

הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מִן הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָּהּ, עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. יְיָ לִי, לֹא אִירָא; מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים. כׇּל גּוֹיִם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי גַם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. דַּחֹה דְחִיתַֽנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָֽנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה,

הערות

1. ויש נוהגים שגם הקהל אומר את שאר הפסוקים בלחש, ביחד עם הש"ץ או לפניו.