עליהם, יבא. אז יֵרָאה איש במקום פלוני הרחוק, וכל ישראל יעזבו את מקומם ויתקבצו. האיש ההוא יהיה מבני אפרים, והלכו יחדו אל הרשע ההוא אשר יאמר: אני הוא המשיח, מלככם ועָשרכם, ואמרו לו בני ישראל: אנחנו שואלים מעמך שלשה אותות, למען נדע אֲמִתֶּךָ. והוא יאמר: מה האותות אשר אתם מבקשים? השמיעוני. ואמרו לו: אנחנו מבקשים את האותות האלה. האחד כי תעשה במטה הזה אשר משה רבנו הפכו לנחש לפני פרעה גם אתה כמוהו. השני: כי מטה אהרן אשר היה עץ יבש, יוציא עתה לעינינו עלים חדשים וישא פרי. והאחרון אשר אנחנו מבקשים: כי תוציא את צנצנת המן אשר הניח אהרן למשמרת ותֵראה לנו. עשה איפֹה את השלשה האותות האלה וידענו כי אמת אתה דובר. והרשע הזה אף לא אות אחד יעשה, אז יתחבר כל ישראל וראשיהם והלכו אל מדבר אפרים ולבשו שק וישבו לארץ, וקראו אל ה' ואמרו: אהה אלהים! פדנו מן היגון הזה ומן הצרה הזאת, אל תפקוד עלינו עונותינו וסלח לנו. אז ישלח אלהים מלאך ואמר: אל תיראו! כי לא אתן אתכם ביד הרשע הזה; רק אתם בני ישראל הלך תלכו אליו ואמרתם: אם אתה הוא המשיח, כי עתה חיו תחיה מתים למען נִוָכח, והוא כי לא תמצא ידו לעשות יתקצף ויצוה להרגם. ובני ישראל ינוסו עם נשיהם ובניהם; יחדו ילכו אל המדבר, יתנו קולם בבכי ומספד, ולארץ ישבו ויצעקו אל ה', ואבל גדול יעשו ארבעים יום. אז ישלח להם אלהים חסדו ויפתח את ארבות השמים; חדש ימים יהי כשבוע, שבוע – כיום ויום – כשעה. אלהים יעשה טוב לישראל והקים את הברית אשר כרת עם אבותיהם, ואחרי החשך הזה יתן אור ובני ישראל ישמחו ויצליחו ברצות אלהים.
אז יתיצבו מיכאל וגבריאל לפני האלהים ויתחננו אליו לאמר: עד מתי תעזוב את ישראל בשבי? אם אבותיהם חטאו, הלא על חטאיהם נענשו. ועתה לך ה' הצדקה להחיש להם גאולה, פדות וישע, והקמות את הברית אשר כרת את אברהם את יצחק ואת יעקב. זכור להם צדקת משה אשר התהלך לפניך מאה ועשרים שנה, והוא רעה את ישראל. אז יאמר אלהים למיכאל וגבריאל: לכו והגידו לישראל: אשריכם כי את חקי אלהים ואת תורותיו לא עזבתם ולא הלכתם אחרי הרשע ההוא. ולאלה אשר הלכו אחריו תגידו: הוי עליכם כי נטמאתם! עתה זכרו את ה' אלהי
