מעשה דניאל ע"ה *)
אנא דניאל מבני יכניה מלכא דבית יהודה, אשר הייתי בירושלים במקום הקדש, ושם אתנו איש ושמו ירמיה בן חלקיהו אשר התהלך ביראת אלהים, וגם אנשים רבים נמצאו בתוכנו אשר לא נגעה יראת אלהים בלבבם ושם ה' לא הזכירו ולא אָבו שמֹעַ. תמיד כל היום וכל הלילה התעיבו מעשים רעים, עבודה זרה, שנות וגלוי עריות הרבו בתוכם. וישלח ה' יתב' שמו את ירמיהו אליהם להוכיחם על רעתם ולהשיבם אל יראת ה'. בעת ההיא מלך צדקיהו המלך וידבר ירמיהו אליהם לאמר: כה אמר ה', שובו אלי ושמעו בקולי, ואם לא תשמעו וחִזקתי את יד נבוכדנצר אויביכם והביאותיו עליכם לשים את ירושלם שממה ואתכם יכרית. ויהי כדבר ירמיהו את דברי ה' האלה באזני צדקיהו, ויאמר: לכו ועשו לאיש הזה לירמיהו כטוב בעיניכם. ויתפשו את ירמיהו וישליכו אותו אל בור צר אשר אין בו מים, וכמעט אשר תם לגוֹע תחתיו, על זאת חרה אף ה' בם מאד. ונבוכדנצר צוה את צבאות חילו להביא את ירושלים במצור. וישלח את נבוזראדן שר צבאו בראש הצבא לעלות על ירושלים, והוא ישב בבַגדד. ואולם שתי מצות היו ביד ישראל אשר בגללן לא יכול להם כל אויב מחוץ, והן הנה: הקרבן והמילה, אשר זולת שתי אלה לא עשו אף אחת מכל מצות ה'. וזה אשר עשו להקריב קרבן. בכל יום ויום נתנו אדרכמון אחד בסל ויורידוהו בחבל מעל החומה אל מחנה נבוכדנצר ויקנו מהם כבש לקרבן. ויהי היום ונער ישראל עמד על חומת ירושלים ויראוהו הכשדים וישאלו אותו: מה אתם עושים בכבש הזה אשר אתם קונים מאתנו בכל יום? ויען הנער: לקרבן לה' הוא. מהיום הזה והלאה לא מכרו עוד כבש ויַתעום, כי תחת תת כבש בסל להעלותו על החומה נתנו בו חזיר, ובהעלותו על החומה ירו בו חצי מות וישפך דמו על החומה ותִבָקע לשתים. היום הזה היה
- ) הועתק לשפת עבר מאת אברהם כהן קאַפלאַן איש קאָוונא בליטיא המתגורר פה ווינא.
