לטובה שהיה מלוה לכל בני עירו והיו בני העיר אומרים זכור בעל הבית לטובה ברוך הוא שנותן לנו כל צרכינו בימות הגשמים אלא שהוא (נותן) נוטל שני סלעים רבית בימות החמה, בא אחר ואמר אני נותן בסלע הניחו הראשון והיו מודין לזה, בא אחר ואמר אני נותן חנם לזה נאה [להודות] שהוא נותן חנם, כך הקב"ה מפרנס כל בריותיו חנם לכך נאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו, לא יוכל אדם לומר על עצמו (יאמר אדם עליו) שהוא טוב אלא אחרים יהיו מעידים עליו, ומי מעיד על הקב"ה שהוא טוב ישראל לכך נאמר יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו. יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו, משל למה הדבר דומה לבעל הבית שהיה נוהג עם אריסיו מנהג יפה בשעת חשבון אין מדקדק עמהם, בשעת הגורן משייר להם שיורי הגורן והיה נוהג עמהם יפה יפה, והיו בני העיר אומרים זכור בעל הבית לטובה שהוא נוהג עם אריסיו מנהג יפה, בשעת חשבון אין מדקדק עמהם, אבל אין יודעים מתוך משאו ומתנו בתוך ביתו מה הוא, ומי יודע משאו ומתנו בתוך ביתו אלא עבדיו ובני פלטורין שלו, ומי הם עבדיו של הקב"ה אלו הם כהנים בני אהרן שמקריבים קרבנות ושלמים וקטורת לכך נאמר יאמרו נא בית אהרן כל"ח. יאמרו נא יראי ה' כי לעולם חסדו, אף על פי שאנו יודעים משאו ומתנו בתוך ביתו אין אנו יודעים עם מי נושא ונותן עצה אלא סנקתדרין שלו ויועצי רחמיו של הקב"ה ומי הם אלו הצדיקים לכך נאמר יאמרו נא יראי ה' כי לעולם חסדו.
מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, הרי זו אמורה כלפי כנסת ישראל בשעה שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים שנאמר וימררו את חייהם בעבודה קשה הרחיב להם הקב"ה וענה אותם במרחב יה שנא' כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ. ד"א מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, הרי זו אמורה כלפי דוד בשעה שבא לגלית הפלשתי והתחיל לומר זה המקרא שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, השיבתו רוח הקדש ה' שומרך ה׳ צלך על יד ימינך וענהו במרחב יה שחזרו אליו כל ישראל ובזזו מחנה פלשתים שנאמר וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פלשתים. ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם, אברהם אמר ה' לי לא אירא מה יעשה לי נמרוד. יצחק אמר ה'
