מעשה אברהם אבינו ע"ה
ממה שאירע לו עם נמרוד[1].
אמרו שקודם שנולד אברהם היה נמרוד כופר באמונת האל ית' והיה מתגאה בעצמו ואומר שהוא אלוה ואנשי זמנו היו עובדים ומשתחוים לו והיה זה המלך תוכן וחכם וראה בחכמת הכוכבים שיולד אדם א' בימיו שיעמוד כנגדו להכחיש אותו מאמונתו ולנצחו ויחרד חרדה גדולה ומפחדו. מה עשה שלח אחרי השרים והפחות שלו והגיד להם הדבר ואמר להם מה תיעצוני אתם לעשות בזה הילד שעתיד לבוא אמרו לו העצה שאנו מסכימים על זה הוא שתבנה בית גדול ותשים שומר בפתחו ותכריז בכל מלכותך שכל הנשים שהן מעוברות שיבואו לשם ואחרי בואם יבואו גם כן החיות ויהיו אצלם לשמור עד זמן לידתם ובבוא האשה ללדת יראו אם בן הוא ישחטוהו על בטנה ואם בת היא וחיה ותתן מתנות לאמה ותלבישנה בגדי מלכות ותקרא לפניה ככה יעשה לאשה אשר תלד בת. ויהי כשמעו עצתם שמח שמחה גדולה עד מאד והכריז בכל מדינות מלכותו שיבואו כל האומנים לבנות בית גדול למלך גבהו ששים אמה ורחבו שמונים אמה ואחר כלות לבנות הבית הכריז שיבואו כל הנשים המעוברות לבית ההוא להיות שם עד שתלדנה והפקיד פקידים להביאה שם גם הפקיד עליהן נשים מילדות להולידן וגזר עליהן שהבן היולד ישחטוהו על חזה אמו ואם בת היא שילבישו את אמה בגדי שש ומשי ורקמה ויוציאוה משם ויעשו לה כבוד הרבה כי כן צוה המלך ויוליכוה לביתה בכבוד. אמר המגיד שנהרגו על הדבר ההוא
- ^ נדפס פעם ראשונה בקוסטנדינא רע"ט לפ"ק
