עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/400

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫רב ששת‬

‫‪1233‬‬


‫נדחה מפני מי א״ל שבקיה‪ .‬ואז היה‬ ‫כבר סגי נהור‪ ,‬ולכן קרא א״ע עלוב‪.‬‬ ‫וכן נדרים עח‪ .‬רב אםי בר נתן קשיא‬ ‫ליה הא מתניתא אתא לנהררעא לקמיה‬ ‫דרב ששת ולא אשכחיה‪ ,‬אתא א בתריה‬ ‫למחוזא אמך לו וכוי‪,‬‬ ‫ואיך נעשה סני נהור מפורש בפי׳‬ ‫ר״נ בסוף מנחות יכן מובא בתשובת‬ ‫הנאונים שערי תשובה םקע״ח שרב לא‬ ‫היה מגביה עיניו מן הארץ ורצו לנהוג‬ ‫רב יוםף ורב ששת כן וגעשו פנינהורין‪.‬‬ ‫וכן מפורש ברכית גח‪ .‬רב ששת סגי‬ ‫גהור הוה‪ ,‬הוו קא אזלי כו״ע לקבילי‬ ‫אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת‪,‬‬ ‫אשכחיה ההוא צדוקי אייל חצבי לגהרא‬ ‫כגגי לייא‪ ,‬אמר לו תא חזי דידעגא טפי‬ ‫מיגך — חלף תליתאי כי קא שתקא‬ ‫א״ל רב ששת ודאי השתא אתי מלכא—‬ ‫פתח רב ששת וקא מברך ליה ובו׳‪.‬‬ ‫וכן שבת קט‪ .‬שאמר רב ששת גרגירא‬ ‫אפילו לדידי מעלי )דמאזד עיניפ אנא סעליא‬ ‫לי‪ ,‬רש׳׳י(‪ ,‬וכן מפורש פםחים קטז‪.:‬‬ ‫אבל דבר זה ברור שלא היה עיר‬ ‫מלידה וטבטן כברכות גז‪ :‬שאמרו רב‬ ‫ששת ראה בחלומו גחש והרגו‪.‬‬ ‫וכן ב״ב ח‪ .‬שא״ל אמי חזי להגיחדיי‬ ‫דמצית מיגייהו‪.‬‬ ‫והגה אף שהרביץ תורה הרבה עפ‬ ‫תלמידים וגם ישב לפגיו הגא שתגי‬ ‫קמיה כברכית גז‪ ,.‬סגהדרין פו‪ ,.‬הוריות‬ ‫ט‪ ,.‬אבל לאגתמגה לדיין כבתיביתצדן‬ ‫שא״ל רב גחמן חדא דאנא דייגא ומד‬ ‫לאו דייגא‪ ,‬וזה אפשר יען שהיה סגי גהור‪.‬‬

‫ממתגייתא דרב ששת‪ ,‬ורב ששת מרתע‬ ‫כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא‪,‬‬ ‫וקראו ז״לז מר כגיטין סח‪ ,.‬ויסופר ברכות‬ ‫מט‪ .‬שאמר רב חסדא זקפי רב ששת‬ ‫•לקועיה עלי כחויא‪ .‬בעי מרב ששת‬ ‫כברכות לג‪ ,.‬מחלקותן כברכות ל‪.‬‬ ‫רב יוסף בעירוכין סה‪ :‬יתיב רבה ורב‬ ‫יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת — אמר‬ ‫רב יוסף תרי גברי רברבי כרבגן ליטעו‬ ‫בהא מלתא‪ ,‬וב״ב קלד‪ :‬מנפח‪.‬רב ששת‬ ‫‪.‬בידיה אמר אזל ליה הואיל דרב יוסף‪.‬‬ ‫ר׳ יצחק נפחא אמרו במו״ק כד‪:‬‬ ‫שדרש אפתחיה דבי ריש נלותא — שמע‬ ‫רב ששת איקפד אמר אטו דידיה היא?‬ ‫ועמ רב נחמן היה כחבר גמור וחולק‬ ‫עמו בכל הש״ס כברכות מא‪ :‬ובו׳ כרמובא‬ ‫בערך ר״נ‪ ,‬ובכתובות צד‪ :‬כשפסק רב‬ ‫ששת הרין דלא כר״נ אמר לו רב נחמן‬ ‫חרא דאנא דיינא )ע׳׳‪ 6‬רישגלמ‪/‬איוהיעיבה‪,‬‬ ‫יש״י( ומר לאו דיינא‪.‬‬ ‫רבה‪ ,‬אף שמציגו קידושין בג‪ :‬רבה‬ ‫אמר רב ששת‪ ,‬אבל היו כחברים כעירובין‬ ‫םה‪ ,.‬אבל רב ששת היה בל״ס קשיש‬ ‫ממני‪.‬‬ ‫רבה בר שמיאל‪ ,‬אש כחיה רב ששת‬ ‫לרבה בייש אייל תני מר מידי בצירת‬ ‫הפתח עירובין ‪:‬א‪ ,:‬בקדישית עיריבין‬ ‫לט‪ ;,:‬בשכיר שבועות מה‪,:‬‬ ‫והנה כשנפטר ד״ה ישב על מקומו‬ ‫הזקן רב חסדא בסורא שהיה אז בן פ״ב‬ ‫שנה‪ ,‬ועל םקים רב יהודה בפומבדיתא‬ ‫מלך הצע־ד רבה תלמידו ורב ששת‬ ‫הרביץ תירה בשלחי כמפורש באגרת‬ ‫דרש״ג ח״ג פ״ב וכפי שנראה מדבריו‬ ‫תלמידיו ואומרי מאמריו‪.‬‬ ‫היו גהרדעא ושכגציב ושלחי ומחוזא‬ ‫עיירות קרובות זל״ז‪ ,‬וזה שמציגו מגילה‬ ‫ר׳ אבא בר כהן בשמו כשבת פ״ו‬ ‫כט‪ .‬רב ששת הוה יתיב בבי כגישתא פהי׳א‪.‬‬ ‫דשף ויתיב בגהרדעא אתיא שכיגה ולא‬ ‫ר' אבהו א״ר ששת בכריתות כב‪.‬‬ ‫גפק אתו מל״הש וקא מבעתא ליה אמר‬ ‫ר׳ אניגא בעי מרב ששת כבת־בית‬ ‫לפגיו דבש״ ע עליב ושאיגו עלוב מי מג‪ ,,‬וכן צ״ל בבכורות טו ז‪.‬‬


‫רב‬