עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/398

ששון—רב ששת‬ ‫‪1231‬‬

דרב חננאל, וגרסת הירושלמי עיקר כידוע שגם רב חננאל היה סופר.

ששון. מין אחד בזמן ר׳ אבהו סוכה מח:.‬

ששון. (ששן‪ ,‬דיה א׳ פ״ב־לד).

ר' עגגי בר ששון שבת סד‪ ,:‬ובש״ר‬ ‫פי׳ג־ו ר׳ עגגיאל ב״ר ששון‪,‬‬ ‫ששנא‪ .‬רב דימי בר ששגא גיטין‬ ‫סב‪..‬‬

ר׳ ששעה.

‫בירושלמי שבת פ״יט ה״א ר׳ שמואל בר אבדומי היה צריך למול אצל ר׳ ששעה בנו ושכח הסכין ושאל לר׳ מנא — ושאל לר׳ יצחק בן אלעזר, וברי״ף שם גורס ר' שישנא. ‫

רב ששת.

‫האמורא הגדול הזה אם כי לא זכה‬ ‫להיות ריש מתיבתא אבל היה מגדולי‬ ‫תלמידי דר״ה והרביץ 'תורה הרבה‬ ‫וכל גדלי אמוראי דדור הרביעי ‪ .‬היו‬ ‫תלמידיו‪.‬‬ ‫ממשפדתו ובית אביו לא גדע לגו‬ ‫מאומה אך כפי הגראה לא היה אביו‬ ‫ת״ח כדמינח ע״ז ג ‪ :‬שאמר רב ששת‬ ‫אגא לא גגר ולא בר גגר וכוי‪ ,‬ועל עצמו‬ ‫אמר נדרך עניות אנל איך יאמר כן‬ ‫על אניו ? ומזה משמע שאניו לא היה‬ ‫ת״ח‪.‬‬ ‫אמו גזכרה נ ״ נ ט‪ :‬שרנ ששת נעם‬ ‫על רנ אחדניי נר אמי וחלש דעתיה‬ ‫אישתיק רב אחדניי נר אמי ואתיקד‬ ‫תלמודיה אתיא אימיה )דרב ששת( וקא‬ ‫בכיא קמיה צווחה צווחה ולא אשגח בה‬ ‫א״ל חזי להגי הדיי רמצית מיגייהו בעא‬ ‫רחמי עליה ואיתסי‪ ,‬זה לפירש״י‪ ,‬אבל‬ ‫דעת התום' שם שאימיה דרב אחרביי‬ ‫היתה י מיגקת דרב ששת והיתד‪ .‬באה‬ ‫לפגיו שיתפלל על בנה‪ ,‬והצדק אתם כי‬

‫איך אפשר לומר על רנ ששת שלא‬ ‫השגיח על צעקת אמו עד שהוצרכה•‬ ‫לומר לו חזי להגי הדיי דמצית מיגייהו‪.‬‬ ‫את תורתו קבל מרב ירמיה בד אבא‬ ‫)תלמיד הנר ח ־ נ ( כדמציגו אמר רב ששת‬ ‫אר״י בר אבא אמר רב כעירובין יב‪,.‬‬ ‫מגחית לט‪..‬‬ ‫ובגדה סט‪ .‬א״ל רב ששת לרב ירמיה‬ ‫כר אבא‪ ,‬רב כבותאי אטרה לשמעתיהז‬ ‫ובע״ז פ״ב ה״ה טציגו רב ששת בשם‬ ‫רב וגראה שחםר באמצע תיבת רב‬ ‫ירמיה בר אבא‪.‬‬

והלכות רב היו חשובות עליו כ״כ ער‬ ‫כשגאםרו לפגיו הלכה משמיה דרב ולא‬ ‫ישרו בעיגיו אמר תמיד כי גיים ושכיב‬ ‫רב אמר להא שמעתא כיבמית כ ד ‪:‬‬ ‫צא‪ .‬קט‪ ,:‬כי לא האמין שיצא מפי רב‪.‬‬ ‫וכשישב ד״ה על כסא רב בםיראישב‬ ‫לפניו רב ששת ככתובות סט‪ .‬כששלה‬ ‫רנ עגן לר״ה וקראו ״היגא הברין״ הוה‬ ‫ית־נ ד נ ששת קמיה א״ל ו״ה זיל אימא‬ ‫ליה‪ ,‬ונשמתא יהא מאן דלא אמר ליה‬ ‫— אזל רנ ששת לקמיה דרנ עגן א״ל‬ ‫מר )הוא( רנה‪ ,‬ורנ הוגא דניה רדנה‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ובן ב״ב פה‪ :‬בעי מיגיה רב ששת‬ ‫מר״ה‪.‬‬ ‫וביבמות סכ‪ :‬אמרו דרב ששת איעקר‬ ‫מפידקיה דר״ה‪.‬‬ ‫ובזבח־ם ה ‪ :‬יתיב ר״ה ור״ג ויתיב‬ ‫רב ששת גבייהו‪.‬‬ ‫וכן מציגו רב ששת אר״ה ככ״מ עב‪,:‬‬ ‫עירובין פ״ג ה״ב‪.‬‬ ‫ומה שמציגו פסחים•קב‪ :‬ד״ה אמר‬ ‫רב ששת צ״ל ר״ה בר יהודה )שהיד‪.‬‬ ‫תלמידו דרנ ששת( כגרסת הדי״ף וכן צ״ל‬ ‫בטגחות לט״‬ ‫וביומא מג‪ .:‬א״ל רב ששת פרקי וא״ל‬ ‫לר׳ יצחק כבר תרגמה ד״ה לשמעתיך‬ ‫נכבל‪.‬‬

‫וכן‬