עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/369

‫‪1202‬‬

ר' שמעון בן לקיש‬

‫רב כהגא ארש״בל כשבת סג״‬ ‫ר׳ לוי בר חמא‬ ‫כברכות ה״‬ ‫םומה בר כתבה )שמא בו רקתא‪ ,‬דד״ל(‬ ‫בשמו כבמ״ר פ״יד־א‪.‬‬ ‫סטיגא אר״ל כב״מ קיז‪) .‬וםירש״י שם‬ ‫חכם תלמיד ו׳׳ל‪ (,‬וב״ב פ״ח ה״ה ר׳ יוםטיגא‬ ‫קם קומי רש״בל‪.‬‬ ‫ר׳ סימון בשמו בש׳׳ר פ״ג־ה‪.‬‬ ‫עילא אר״ל כפםחים גו‪ ,.‬גיטין נ‪,:‬‬ ‫ב״מ ט‪ :‬קא‪ ,.‬זבחים לבז‪.‬‬ ‫ר׳ עזריה בשמו כתגחומא בראשית־טו‪,‬‬ ‫פםרר״כ קלאז‪.‬‬ ‫עקביה שאלו כםגהדרין פ״ר ה״ג‪.‬‬ ‫רב קטיגא אר״ל בבכורות מד ‪.5‬‬ ‫רבה בר איתי אר״ל בבריתות כד‪,.‬‬ ‫רבה בב״ח אר״ל בפסחים יח‪ .‬לה‪.‬‬ ‫עו״ ב״ב עב ז‪ ,‬ע״ז סו‪.:‬‬ ‫וביומא ט ז יסופר שר״ל הוה סחי‬ ‫בירדנא אתא רבב״ח יהיב ליה ידיה‬ ‫א״ל ר״ל אלהה סגיגא לכו )לבני בבל על‬ ‫שלא עלו כולם בימי עזרא( ופריך הגמרא‬ ‫ור״ל מי מישתעי בהדי רבב״ח ומה ר״א‬ ‫דמרא דא״י הוה ולא הוה משתעי ר״ל‬ ‫בהריה ומשגי ר״פ שדי גברא ביגייהו‬ ‫ופי' שם בתום׳ שלא ‪.‬היה מתחיל לדבר‬ ‫עמו אבל כשר״א היה מתחיל היה משיב‬ ‫לו‪ ,‬ובפשטות הנמרא שהיה נזהר ר״ל‬ ‫לדבר עם שום אדם בשוק או בשאר‬ ‫מקומות חוץ לכ״המד ולכן לא קשה‬ ‫מידי‪ ,‬שבב״המר בלי שום ספק היה גושא‬ ‫ונותן בהלכה נם עם הקטנים ממגו‪,‬‬ ‫וכדמצינו בפירוש נזיר בנ‪ .‬כשאמר רבב״ת‬ ‫אר״י — א״ל ר״ל רשע קרית לתו ‪- -‬‬ ‫אלא‪ ,‬ושם לא התחיל רבב״ח לדבר‬ ‫אליו‪ ,‬וזה במו שאמרנו שיען ששמער״ל‬ ‫שאמר רכב״ח בשם ר״י העמידו תו״מי‬ ‫ר״ל על האמת‪ ,‬וכן דיבר כמה פעמים‬ ‫עם ר״א‪ ,‬אבל המעשה דיומא היה כשםח‬ ‫ר״ל בירדנא שם דקדק מאוד עם מי‬ ‫)לחמא‪ ,‬דק׳׳ס(‬

‫אר״ל‬

‫לדבר שלא יצא תקלה ע״י וזה ברור‪,‬‬ ‫רמי בר חמא אר״ל כע״ז מה״‬ ‫ר' שלמיני בשמו בב״ר פ״סח־יב‪. .‬‬ ‫ר' שמעון בר אבא )כצ׳׳ל ושש ד׳ ישמעאל(‬ ‫אמר לר״ל הכי אמר רי״בל א״ל תיב‬ ‫לקבלי )יישר כחך( כחולין קבב‪.‬‬ ‫ר' שמעון בן אליקים הקשה לר״ל‬ ‫כע״ז לד‪.:‬‬ ‫ר׳ שמעון בן יאסיניא ארש״בל בבכורות‬ ‫מז‪,:‬‬ ‫ר' שמעון בר קיםמיא או ביסנא או בן‬ ‫יאםינא ארש״בל כשבת עד‪.:,‬‬ ‫שמעון בר נרשיא בשמו בכלאים פ״ג‬ ‫סה״א וסה״ד‪,‬‬ ‫נשיג בניו וב״ב ופטירתו‬ ‫ואריכות ימיו‪.‬‬ ‫כל כותבי דברי ימי חיי רבותינו לא‬ ‫הרגישו שלריש לקיש היה שתי נשים‪,‬‬ ‫אחת היתה אחות ר' יוחנן‪ ,‬והשגיהנשא‬ ‫לעת זקנותו וילדה לו בגים וכשגפטר‬ ‫הגיח אחריו יתומים קטגים‪ ,‬וגבאר זאת‬ ‫בראיות ברורות‪.‬‬ ‫הגה כבר הבאגו לעיל המעשה דב״ם‬ ‫פד‪ .‬איך שהחזירו ר׳ יוחגן למוטב וא״ל‬ ‫יהיבגא לך אחותי דשפידי מיגאי ור״ל‬ ‫היה אז בעצם ימי עלומיו וגבורתו‪,‬‬ ‫ובל״ס קיים ר׳ יוחגן הבטחתו וגשא‬ ‫אחותי‪,‬‬ ‫וידוע שרי יוחגן מיום שגולד לא היה‬ ‫לו לא אב ולא אם כמפורש קידושין לא ‪i‬‬ ‫א״ב אחותו או שהיתה אחותו הבכירה‬ ‫או גולדה תאומית עם ר׳ יוחגן‪ ,‬ויסופר‬ ‫ב״מ שם יומא חד הוו מפלגי בי מררשא‬ ‫בעגין הסייף — מאימתי גמר מלאכתן‬ ‫רי״א משיצרפם בכבשן ור״ל אמר‬ ‫משיצחצחן במים א״ל לםטאה בלסטיותידי‬ ‫ידע א״ל ומאי אהגת לי התם רבי קדו‬ ‫לי‪ ,‬הבא רבי קרו לי‪ ,‬א״ל אהגאי לך‬ ‫דאקרביגך תחת בגפי השכיגה‪ ,‬חלש‬ ‫דעתיה דרי יוהגן חלש ר״ל‪ ,‬אתאי‬

‫אחתיה‬