ר׳ יעקב בר אחא בשמו כמגילה פ״א סה״ד, נדה רפ״ג.
ר׳ יעקב בר אירי בשמו כגיטין פ״ר. ה״ב.
ר' סימון בשמו כגיטין פ״ה ה״ב, איכ״ר פ״א-לג.
ופטירתו נזכרה בירושלמי נזיר פ״ג ה״ה כשמת ר״ש בר ווא צוה לפנות הכלים מפני הטומאה.
והניח אחריו בן ת״ח בשם רב עמרם כשבת קיט:.
ר׳ שמן בר רב יצחק
נזכר ילקוט ישעיה סוף רמז רנז, אבל צ״ל ר׳ שמואל בר רביצחק כב״ר פ״כח־ז.
רב שמן מסיברי או מסיכרי
ערך רב שמן.
ר׳ שמעון
ר׳ אדא בר׳ שמעון מגילה פ״א ה״ט.
ובברכות פ״ב סה״ג איתא ר׳ אידי בר׳ שמעון.
ר׳ יהודה בר׳ שמעון חולין מח.
ר׳ שמעון (סתם), ערך ר׳ שמעון בן יוחאי.
ר׳ שמעון אחוה דר׳ ברכיה
גזבר ברכות פ״ז סה״א ,אך שם צ״ל ר' שמואל כדמובא ערלה רפ״ב. שמעון אחי אמו דר׳ טרפון. גזכר ספרי בהעלתך־לז שהיה מריע בחצוצרות בב׳׳המק והיה חיגר ברגלו אחת.
שמעון אחי עזריה
(תנא דמשנה) לדעת הרמב"ם בהקדמתו לזרעים שהיה דודו דר' אלעזר בן עזריה.
ואחיו עזריה היה ג״כ ת״ח גדול כיבמות טז. שקראו ר׳ דוסא בן הרכינס ״חברינו״.
ועזריה עסק בפרגמטיא והספיק לאחיו שמעון שילמוד תורה ולכן נקרא ע״ש אחיו כסוטה כא. שאמרו לא כשמעון אחי עזריה (ופירש״י שלמד תורה ע״י אחיו כדי שיחלק בזכות למודו).
ונזכר במשנה זבחים פ״א מ״ב שחולק על ר׳ אליעזר ויוסי בן חוני.
ובטהרות פ״ח מ״ז חולק על ר״א ור׳ יהושע.
ובשמחות פ״ג ה״ג איתא שמעון בן אחי עזריה וצריך למחוק תיבת ״בן״.
ובילקוט חקת רמז תשסנ התוכח עם ר״א ור' יהושע, ור׳ יהושע השיב לו שטעון אחי איני יכול להכחישך, והוא מספרי זוטא הנאבד.
שמעון איש המצפה
(תנא בזמן הבית)
בפאה פ״ב מ״ו מעשה שזרע ר׳ שמעון איש המצפה (שני מיני חטין) ובא לפני ר״ג (הזקן) ועלו ללשכת הגזית ושאלו אמר נחום הלבלר מקובל אני מר' מיישא וכו'.
וביומא יד: אר״ה מאן תנא ״תמיד" ר״ש איש המצפה — ותני עלה ר״ש איש המצפה משנה בתמיד וכו׳, ור' יוחנן אמר מאן תנא סדר יומא ר״ש איש המצפה, ובירושלמי שם פ״ב ה״ב א״ר יוחנן דתמיד ר״ש איש המצפה הוא, ומהלשון שאמרו ר״ש איש המצפה "משנה בתמיד" משמע קצת שהיה כהן ושימש במקדש.
שמעון איש קטרון
נזכר מכלתא בשלח מס׳ דויהי פ״ג אמר בזכות עצמות יוסף אני קורע הים, ומובא ב״ר פ״פז־ח.
שמעון אפרתי
יסופר כתובות קג. שרבי קודם פטירתו אמר יוסף חפני ושמעון אפרתי המה שמשוני בחיי המה ישמשוני במותי ,והמה חשבו שיתעסקו בקבורתו אך אח"כ
