עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/207

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

שם בפירוש שחי אך ארבעים שנה, א"כ נפטר תר"ן לשטרות.

אבל רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ג (אשר כל דבריו המה מספרי הזכרונות אשר היה כתוב יושר פטירת ראשי מתיבתות דבבל) כתב שרבא נפטר תרסג, וא"כ לפי זה אם נאמר שחי אך ארבעים שנה א"כ נולד יג' שנים אחר רב יהודה, ודבר זה אי אפשר לומר.

אך כבר בארנו בערך רב אשי שהצדק עם הרמ"בם וגם רש"י בעצמו חזר בו וס"ל כהרמ"בם שהגרסא בגמרא קידושין עב: עד שלא מת רב יהודה נולד רבא ובאמת היה רבא כבר יותר מעשרים שנה כשנפטר רב יהודה, ובפטירת ר"ה (שנת תר"ח) היה כבר כבן יט' שנה.

וזכה עוד לראותו כמגילה ח: תני רב שמואל בר יצחק קמיה דר"ה א"ל רבה וכו'.

ובשבת נד. א"ל רבא לר"ה.

וכן משמע מפסחים קיד: דרבא הוה מהדר אסילקא וארוזא אמר הואיל ונפק מפומיה דר"ה.

ובתמורה לא. א"ל רבא לר"ה תניא דמסייע לך.

ובחולין ט: בעי ר' אבא לר"ה ור"ה השיבו – א"ל רבא (לר"ה).

ואף שדעת התוס' במנחות לו. וכתובות יד. שרבא לא ראה את ר"ה. אבל לא נוכל לשבש את כל המקומות האלו ולומר שצ"ל רבה תחת רבא, אבל מה שמצינו כלאים פ"א ה"ט רבא בשם ר"ה צ"ל ר' בא, כי רבא נזכר אך פ"א בירושלמי בשמו ושם אביו.

וכן שימש את רב יהודה כב"ק צז. א"ל רבא לרב יהודה.

אמר משמיה כשבת קכט..

ושם קלד: אמר רבא בהדי תרגמינא דסבי (רב יהודה ורבה בר אבוה) למה לי (מה לי לחלוק נגד זקנים הללו, רש"י).

ובפסחים קיז: אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדיתא (רב יהודה ורב עינא, רש"בם).

וכן עירובין עט: אמר רבא הני תרתי מילי סבי דפומבדיתא (רב יהודה וישיבתו רש"י) אמרינהו.

וגם בזה כתבו התוס' בכורות יד: שרבא לא ראה את רב יהודה, אבל במחילה מעצמותיהן הקדושין איך אפשר לומר כן, הלא ידוע שאביי ורבא היו חברים כל ימיהם שוין בכל דבר, ועל אביי מפורש פסחים קד: שראה את רב יהודה וכמבואר בערכו באריכות, ולמה לא נאמר כן על רבא חבירו, ואך יען שאביי נתגדל בבית רבה דודו שהיה כפומבדיתא לכן מצינו אותו יותר עמהם, אבל רבא שהיה במחוזא מקום אביו לכן מצינו אותו אך עם ר"נ, אבל עם ר"ה ורה יהודה כי מלבד שהיה עוד עול ימים ולא זכה להיות תלמידם לא בא לפומבדיתא אך ע"פ מקרה.

ולכן האמת יורה דרכו שרבא נולד לערך תקפט לשטרות ובפטירת ר' יוחנן היה כבן עשר שנים ולכן מה שמצינו את רבא הרבה פעמים עם עולא הוא עולא האחרון, כי עולא הנחותי נפטר קודם ר"א (שנפטר בשנה אחת עם ר' יוחנן), ובפטירת ר"ה היה כבן יט' שנה, ורב חסדא שנפטרך תרך היה אז רבא כבר גדול הדור כבן שלשים והיה באמת תלמידו המובהק וכאשר נבאר.

וכן אביי חבירו שמפורש עליו שחי ששים שנה ונפטר תרמט א"כ נולד תקפט ולכן היו באמת חברים שוין בשנים ובחכמה ואך רבא האריך ימים אחריו.

ובזה זכינו לידע שרבא לא היה כהן, ובר"ה יח. צ"ל רבה ואביי מבית עלי קאתו, ולא רבא, וכן גרסי התוס' בבכורות כז.,