עם ר' מרינוס אמר בשם אבא נהוראי כב"ר פ"צא־ט.
וביומא פז: יסופר שרב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי עייל אתא ר' חייא הדר לרישא, עייל בר קפרא הדר לרישא, אתא ר"ש ברבי הדר לרישא, אתא ר' חנינא בר חמא, אמר (רב) כולי האי ניהדר וניזיל? לא הדר, איקפד ר' חנינא, אזל רב לגביה יג' מעלי יומי דכיפורי ולא איפייס, ובאמת היו כמו חברים אך אמרו שם שרב היה מחמיר לעצמו, ור' חנינא שלא רצה להתפייס יען שרצה שילך רב לבבל כי ידע שאם ישאר רב בציפורי יהיה הוא הריש, ומה שמצינו ברכות כז: ר' חנינא אמר רב צ"ל כגרסת דק"ס אמר רבי. ומצינו אותם ביחד יבמות מא, שאמרי תרוייהו.
מחלקותם מצינו שבת ט. כד., חולין קכב:.
ובכתובות קג: יסופר שרבי קודם פטירתו הנחיל את הנשיאות לבנו הגדול ר"ג (ובזה גם שהיה הריש מתיבתא), ואת ר"ש בנו לחכם, וצוה שר' חנינא בר חמא ישב בראש. ובלי שום ספק שאין הכונה שהוא יהיה הריש מתיבתא, כי איך יתן רבי את כל כבדו בית הנשיאות לתלמידו ולא לבניו שהיו גדולי הדור, ובפרט ר"ש שהיה גדול גם מר' חייא, אבל הכונה כמו שיאמר החכם גרעץ בספרו ח"ב צד 486 שהוא ישב בשורה הראשונה בבית המדרש ובזה היה גם לדין ולהורות, וגם זה היה מעלה רמה ונשאה, ור' חנינא קוה שגם בחיי רבי יגיע לזה, אך יען שהקניט לרבי ידע שבחיי רבי לא יגיע לזה, כמפורש בירושלמי תענית פ"ד ה"ב שרבי הוה יתיב מתני – א"ל ר' חנינא הומות א"ל (רבי) הן קריתה א"ל קדם רב המנונא בבבל, א"ל כד תיחות לתמן אמור ליה דמנייתך חכים, וידע דלא מיתמני ביומיי, אבל קודם פטירתו צוה רבי לבנו ר"ג חנינא בר חמא ישב בראש, וכן הוא בירושלמי תענית שם שר"ג מינה את ר' חנינא, ואמרו שם שרבי היה ממני תרין מיוניין אין הוון דכיי היו מתקיימין, ואי לא הוון מסתלקין, ולבנו צוה רבי שיתמנה לר' חנינא בר חמא, אך שם היה חבירו הגדול ר' אפס שהיה גדול ממנו ב' שנים ומחצה, ולכן לא רצה ר"ח בר חמא לקבל עליו ההתמנות והניח לר' אפס, ובתענית שם יסופר שהיה שם חד סב ור' חנינא ברוב ענותנותיה הניח שר' אפס יהיה הראשון והסב השני, והוא יהיה השלישי.
והכונה האמיתית מה שאמרו כתובות קג: שר"ח לא קיבל עליה יען שר' אפס היה גדול ממנו ב' שנים ומצחה, היינו שהיה זקן ממנו ב' שנים ומחצה, וא"א לומר שהכונה שר' אפס ישב בראש ב' שנים ומחצה ונפטר אח"כ, כי מצינו בעירובין סה: שר' אפס חי שנים הרבה אח"כ שאמרו שם ר"ל ותלמידי דר' חנינא איקלעו – א"ל ר"ל נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לר' אפס, ומזה אנו רואין שר"ל היה אז כבר גדול הדור ולר' חנינא היו תלמידים, ואעפ"כ היה עוד חי ר' אפס וכן בקידושין פ"ג ה"ה בעון קומי ר' יוחנן – התיב ר' אפס, וידוע כשנפטר רבי היה עוד ר' יוחנן רך בשנים.
אך האמת יורה דרכו שר' אפס חי שנים הרבה אחרי התמנותו לריש בישיבת ר"ג בר רבי, ואז כל אותן השנים ישב ר' חנינא אבראי עם לוי, וזה היה כל ימי נשיאותו של ר"ג בר רבי, וכדמצינו תרומות פ"י ה"ו א"ר חנינא מעשה בא לפני ר"ג ברבי, ואח"כ כשמלך ר' יהדוה נשיאה היה ר' חנינא עמו כירושלמי סנהדרין ספ"ב ר' חנינה סלק גבי ר' יודן נשיא נפק לגביה וכו', ובימיו בשנת תקל לשטרות הלך לו רב לבבל וקבע
