סוף ימי החשמונאים וממשלת הורדוס
בסוף ימי החשמונאים התקדרו השמים בעבים, ולבני ישראל היושבים בארצם באה השמש פתאום.
אחרי ימי אורה ושלות השקט בימי שלמינון אשת אלכסנדר ינאי, נהפך עליהם הגלגל על ידי מלחמת שני האחים, הורקנוס ואריסטובלוס בני אלכסנד-ינאי, אשר גודלו שניהם על ברכי הצדוקים ויהי רוחם זר לעמם.
הצדוקים תמכו בכל כחם בידי אריסטובלוס סתרם ומגנם עוד בכל ימי המלכה שלמינון, והורקנוס התמכר לאנטיפטר האדומי אוהבו, והעם עמדו משתאים למראה בלהות של שני האחים יחד אשר נקעה נפשם מהם.
האחים האלה בעצת מנהיגיהם, הציעו משפטם לפני פאמפיוס גבור רומא אשר הי' אז בראש צבאותיו בסוריא, והוא מהר וישת את ארץ יהודה הדום לרגלי רומא, ויפקיד את הורקנוס לצל־מושל ביהודה תחת ממשלת הרומיים, והורקנוס בהיותו רפה ידים ואין לב, ורחוק מדרכי העם מסר את כל ההנהגה לאיש זר בן עם אחר בידי אנטיפטר האדומי, אשר היה עתה למושל ביהודה ורק שם הורקנוס נקרא עליו.
והנה אימה חשכה, ארץ יהודה אבדה עמדתה, ותבוא תחת עול הברזל של הרומיים, ונוסף עוד כי היו גם עבדים לעבדים, עוד מעט וגם בני אנטיפטר פהאזאל והורדוס נתגדלו ושלשת האבירים האלה לקחו בידם את כל ארץ יהודה וישימו בה משטרם ככל העולה על רוחם.
כארבע ועשרים שנה לימי ממשלת הורקנוס ואנטיפטר שב אנטיגנוס בן אריסטובלוס מגלותו ברומא, ובעזרת הפרתים הדיח את הורקנוס מממשלתו, אנטיפטר ופהאזאל בנו הומתו, והורדוס ברח מהארץ.
