עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/240

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קיח‬

‬‬ ‫וגירסת הרא"ש והרבה מהראשונים "העיד ר׳ יוחנן בן ברוקא אפי׳ נולד הבן‬ ‫אחר מיתת האב וכו׳״.

‫ולפי זה הנה באו דבריו מה שקבל מפי רבותיו והנה דבריהם על דין‬ ‫המשנה, אשר היא עצמה באה מפורש רק על יסוד המשנה.

‫ועי׳ בזה דבר המבאר את עצמו במס׳ כלים פרק ב׳ משנה ב׳, כי בתחלת‬ ‫הפרק היינו במשנה א׳ בא לשון יסוד המשנה. ‬ ‫כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכלי זכוכית(מ) פשוטיהן טהורים ומקבליהן‬ ‫טמאים, נשברו טהרו, חזר ועשה מהם כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא, כלי חרס‬ ‫וכלי נתר טומאתן שוה מיתטמאין ומטמאין באויר ומיטמאין מאחוריהן, ואינן‬ מיטמאין מגביהן ושבירתן היא טהרתן.

‫ועל זה בא במשנה ב׳:

‫הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבים שלא מסומכים שיעורן‬ ‫בכדי סיכת קטן ועד לוג, מלוג ועד סאה ברביעית, מסאה ועד סאתיים בחצי לוג, ‫מסאתים ועד שלש ועד המש סאין בלוג דברי ר׳ ישמעאל.

‫ר׳ עקיבא אומר אני איני נותן בה מדה, אלא הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן‬ ‫ודפנותיהן, יושבים שלא מסומכין, שיעורן בכדי סיכת קטן ועד קדרות הדקות, ‫מהקדירות הדקות ועד חביות לודיות ברביעית, מלודיות ועד לחמיות בחצי לוג, מלחמיות ועד חצבים גדולים בלוג.

‫ובהמקום הזה כבר יש לנו כל עניני דברינו יחד‪.‬‬ ‫ שהנה דברי עצם המשנה נכפלו בפי ר׳ עקיבא עוד הפעם, ואף שכל‬ ‫מחלקותו עם ר׳ ישמעאל אינו כלל על הרישא, בכל זה יכפול גם את זה בריש‬ ‫דבריו:

‫הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבים שלא מסומכין שיעורן‬ ‫בכדי סיכת קטן.

‫אף שמחלקותם הוא רק משם ואילך‪ ,‬על מה שגדול מכדי סיכת קטן.

‫בכל זה כפל ר׳ עקיבא גם את כל הרישא לפי שזה הוא לשון יסוד המשנה. ‬ ‫ואמנם נראה ונכיר בזה עוד יותר, כי הנה הדבר בולט לפנינו שלשון יסוד‬ ‫המשנה הי׳: ‬ "הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבים שלא מסומכין שיעורן‬ ‫בכדי סיכת קטן, וברביעית, בחצי לוג‪ ,‬ובלוג." ‬ ‫ומפני שלא נתפרש במשנה מתי השיעור בכדי סיכת קטן, ומתי שיעורו‬ ‫ברביעית או בחצי לוג ולוג, על כן נחלקו ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא מתוך קבלתם בפי׳ דברי‬ ‫המשנה, אם השיעורין הנם לפי מדת הכלים השונים בתשמישם, או לפי המקומות‪.‬‬

‫וזה הוא שיאמר ר׳ ישמעאל, שהשיעור "בכדי סיכת קטן״ הוא עד לוג, ‫והשיעור השני "‬ברביעית" הוא מלוג ועד סאה והשיעור השלישי "חצי לוג" הוא‬ ‫מסאה ועד סאתים‪ ,‬והשיעור האחרון "לוג" הוא מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין.

‫ור׳ עקיבא ישיב אני איני נותן בהם מדה "לפי גודל הכלי וקטנו אלא לפי‬ ‫המקומות שרגילין לעשותן ולפי צורת הכלים" כלשון הרע״ב‪.‬‬ ‬‬


‬‬

הערה (מ): כבר הערנו פעמים רבות שאחר זה נתוסף ביסוד המשנה גם כפי דין התקנה האחרונה ‫שגזרו טומאה על כלי זכוכית עי׳ שבת ד׳ ט״ו‪.‬‬ ‬‬