מבוא כללי לספרים החיצונים א .על ספרים חיצונים בתקופת התהוותם של כתבי הקדש.
עוד בימי קדם, בתקופה שהיו הולכים ומתהוים כתבי הקדש, היו קיימים בצדם של ראשוני הספרים שנתקבלו ונתקדשו באומה, ואף בעצם שעת יצירתם של אותם הספרים, כמה ספרים ח י צ ו נ י ם, כלומר ספרים שהיו חשובים למדי ומשמשים אף מקור ליצירות החדשות, אלא שלא שחק להם מזלם שיהיו נכנסים אף הם, החיצונים, לתוך קבוצת הספרים שנתקבלו ונקבעו באוצרה הספרותי של האומה. כבד אז, בימים הראשונים, היו איפוא ספרים שנשארו עומדים מ ב ח ו ץ. ודאי חביבותם על קוראיהם לא פקעה .אלא שלדבר אחד לא זכו והוא גרם להם שישתקעו וישתכחו מן העולם: הם לא הגיעו לאותה המעלה שתהא האומה המטולטלת בתבל מטלטלת אתה אף אותם בגלגולי גליותיה, - כמו שהיתה נוהגת בספרים המקודשים שהיו משמשים לה לאומה סמל שכינתה הגולה עמה יחד.
לכך לא זכו אותם ה ס פ ר י ם ה ח י צ ו נ י ם לאריכות ימים והלכו לאיבוד בהמשך הזמנים.
רק זכר נשאר להם בכתבי הקדש. יש מהם ששימשו אף מקור ליצירות שבכתבי הקדש והובאו מדבריהם, והם ספר מלחמות ה' (במד׳ כ״א י״ד-ט"ו, כ"ז-ל'), ספר הישר (יהושע י׳ י"ג, ש״ב א׳ י״ח), ספר דברי שלמה (מל״א י״א מ״א). ויש מהם ששמותיהם בלבד נרמזו, והם ספר דברי הימים למלכי ישראל (שם י״ד י"ט, ט״ו ל״א), ספר דברי הימים למלכי יהודה (שם ט״ו ז׳), ספר מלכי ישראל (דה״א ט׳ א'), דברי שמואל הרואה (שם כ״ט כ״ט), דברי גד החוזה (שם), דברי נתן הנביא (שם ,דה״ב ט' כ״ט), נבואת אחיה השילוני (דה״ב שם), חזות יעדי החוזה (שם), דברי שמעיה הנביא (שם י״ב ט״ו), דברי עדו־ החוזה (שם), מדרש הנביא עדו (שם י״ג כ״ב), דבר יהוא בן־חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל (שם כ׳ ל״ד), דברי עזיהו אשר כתב ישעיהו בן־אמוץ הנביא (שם כ״ו כ״ב), דברי חוזי (שם ל״ג י״ט).
ב .על הספרים החיצונים שלאחר חתימת המקרא ועד תקופת המשנה.
אף לאחר הזמן שנחתם הקובץ של המקרא, היינו בתקופת המעבר לכתיבת המשנה, היתה הולכת ונוצרת ספרות חיצונית בישראל. מעינותיה של היצירה הלאומית היו הולכים ומפכים כל אותו הזמן בסוגי הספרות השונים שהיו רווחים בעולמם של ישראל, הן בארץ והן בחוצה לארץ. ספרים חשובים נכתבו באותם הזמנים.
אבל אף הספרים של אותה התקופה לא היו בני־מזל. אף הם נכנסו בתחום של ספרות חיצונית, ולפיכך יש מהם שכלו מן העולם כליון גמור, ויש שכליונם היה למחצה: רק מתוך הספרות העברית נעלמו, אבל נתקיימו לדורות בתרגומים שונים. התרגומים יש מהם - והם תרגומים ראשוניים -שנעשו בידי ישראל, כלו' בידי יהודים שנתפסו ללשונות לועזיות, ויש מהם -והם התרגומים השניים, ואף השלישיים -שנעשו בידי נכרים, שהיו מעבירים את הספרים החיצונים שנתקדשו אצלם מן התרגום היווני או הרומי ללשונותיהם.
ג .על הספרות החיצונית בתקופת ההתיוונות.
משכבש אלכסנדר הגדול את יהודה והעביר משם מנין הגון של יהודים למצרים התחילה התקרבות יתירה בין היהודים וההילינים. אמת ,עוד קודם לכן היו היהודים קשורים