משלי
פירוש ספר משלי הנקרא קב ונקי.
אמר המחבר ראו עיני דברי זה הספר ומשליו, וצביונו ויופיו מראשו ועד רגליו. בנגלהו עצות נמרצות וכל מיני המוסר, לכל החי לכל בשר. מערים כל פתי אשר לא יפותה אחרי שרירות לבו ועצתו, ומחכים כל סכל אשר לא יסכל סופו ואחריתו. מגדל עוז בנוי לתלפיות הוא בחכמה ובתבונה, וחומה תמימה סביב התורה והאמונה.
ובנסתרו חכמות רמות ומזמות, לא יערכם צפירת תפארה וכל אבן יקרה גביש וראמות, מגלה במשכיות כספו תפוחי זהב הסודות אשר בדקות השבכה סתום, ומפתח פתוחים בכל רז חתום.
ומפני זה הסכימו זכי השכל ברי ההבנה ובעלי המידות הטובות, אשר ממי הדעה ומעיני הישועה נפשם שואבות, ללמוד וללמד מדי שנה בשנה דבריו הערבים, ולעמוד ולדרשם ברבים. וקבעו עתם בתחילת הקיץ ובימי ספירת העומר, כי אז יתעורר הכוח המתעורר להשתרר החומר, והנפש המשכלת רובצת תחת משאו והיא יושבת תחת תֹּמֶ"ר. וקריאת זה הספר באותו הזמן היו תהיה להם לעזרה, והיו נכונים ליום מתן התורה.
על כן עוררני לבי להפליג השקידה והעיון בו ובקשתי ספרי המפרשים, ישנים גם חדשים, מהם הרב רש"י ז"ל אשר דבריו ערבים כמן, קודם בטבע ובמעלה ובזמן; ובעל המשקל ופשטי התורה, החכם רבי אברהם ן עזרא; ואדני הדקדוק ומפרשי המקרא, החכם רבי יוסף ורבי דוד בנו אשר עליהם יאמרו על דרך מליצת השיר "אם אין קמח אין תורה"; והרלב"ג בעל התועלות, בדבריו כל החכמות כלולות; והחכם רב ששת אשר היה בארץ ישמעאל, ורבי עמנו אל אלוף הדעת במגדיאל; והמאיר עיני העדה בפירוש זה הספר בעניין ובמילות, החכם רבי מנחם המאירי לשונו לשון מדברת גדולות; ומורנו הזקן בחכמה ובשנים אשר בדורנו היום פירושיו כפלגי מים בציון, החכם רבי יוסף חייון – שבדבריהם הנקיים מבררים הנכון והנאות מזולתו, איש ואיש כפי מדרגתו.
האמנם הפירוש במקצתם פעמים שבא בארוכה ויקוץ נפש המעיין לרוב אריכותו, ופעמים שבא בקצרה באופן לא יתבארו דברי הספר לשינוח בהם דעתו.
ואולם בעבור זאת ראה ראיתי לירד אל גינת דבריהם המעולפים ספיר ויהלום, וגם להיכנס אל פרדס הילקוט וזולתו ממדרשי חכמינו עליהם השלום, ללקט מפניני מושכלותם, ומגביעי כסף הפירושים הנמצאים באמתחותם, פירוש כולל מבחר דבריהם בהפלגת הקיצור לזה הספר המעולה, אשר בכתם אופיר לא יסולה. ולמה שהיה זה עניינו קראתי שמו קב ונקי, כי הוא אצלי כקב סולת נקייה ממכברי פירושם ז"ל.
אני ספר אשר שפר משליו, ולא אפר אבל הוא קב ונקי.
ובי מרפא ללב נספה ונכפה, למי שם פה במו צופי ומתקי.
ורוב שלום אני מטה ומעטה, לכל חוטא עלי חטא נאנקי.
לכל משכיל אני אשכיל ואצלח, ואערימה למתרפק ודופקי.
ומי השכל אני אשקה ואדלה, ואגלה רז אשר כסה עתיקי.
ואשפוך משבצות עצות בחוצות, ומעמסות מליבות סוד בשוקי.
ושומעי ישכנו בטח ואקרא, דרורים לאסורים באזיקי.
ודדי בין מאד יעשה ויעשה, עלי כסא מכון שבתו חשוקי.
לזאת כל איש אשר חפץ לחפש, צפונותי וטוב טעמי ונמקי.
לבר יבחר אשר מבחר מפרשים, לקטהו אמש חכם ובקי.
שלמותו שמו מורה ובלתו, כמו רקב קבי הוא קב ונקי.
