עמוד:משא בערב.pdf/45

‫חרבוני קיץ היו‪ ,‬וזיקי שמש נוצצים ממזרח להחיות משוש כל‬ ‫הארץ‪ ,‬ואביט לנוגה חצציהם עוד אניה באה‪ ,‬רוח צח נופחת‬ ‫בכנפיה ומרחפת על פני המים‪ ,‬ואתברך בלבבי לאמר‪ :‬זאת‬ ‫תוציאני מרשת זו! יצאו שומרי החוף לקראתה אחר מכתביה‬ ‫^ לבקר וישובו‪ ,‬אויה ! באמרם כי באה מפאת הקדים ולא הביאה‬ ‫י לא מכתב ולא עדות‪ .‬לא הניחוה להשליך הברזל ויוליכוה אל‬ ‫טאנגי חדשה‪ ,‬עיר ק שנה הרחוקה אלפים אמה מאחורי צלע‬ ‫העיר‪ ,‬ומיראת הדבר לא הקריבה עוד ספינה אל החוף‪ .‬כנביא‬ ‫צעק‪ :‬אין מלך‪ ,‬ואין שר‪ ,‬ואין זבח‪ ,‬ואין מצבה‪ ,‬ואין אפוד‪,‬‬ ‫תרפים‪ .‬ואענה אח־יו‪ :‬אין סוח־‪ ,‬ואין דורשים‪ ,‬ואין איש ווין‪,‬‬ ‫ואין פקיד‪ ,‬ואין ספיגות איננלענדר‪ .‬נחמתי כי לא שבתי‬ ‫לגיבראלטאר בעוד לאל ידי‪ ,‬ואתעצב אל לבי ואביט ואץ עוזר‬ ‫לי‪ .‬עוד בטאנגיא גמרתי אומר ללכת לטיטואן‪ ,‬העיר הגדולה‬ ‫וטובה מטאנגיא‪ ,‬גם היא חוף לה במארטין‪ ,‬העם היהודים היושב‬ ‫בה איש נכרי לא יכיר ואחיו אשר באירופא לא ידע‪ ,‬אולי‬ ‫ישמחו לקראתי‪.‬‬ ‫שמרתי עוד חודש ימים עד יצמח זקני ונסעתי‪ .‬לפני‬ ‫בואי העירה לבשתי חצי כלי גולה אשר הלוה אותי היהודי‬ ‫בעל הפרדה אשר רכבתי ואבואה‪.‬‬

‫ש ע ר ו‬ ‫למען תבין אודותי בטיטואן אודיעך‪ ,‬כי בהיותי בגיבראלטאר‬ ‫כל מעשי היו עם אנשי הצבא ודבר לא היה לי עם היהודים‪ ,‬על‬ ‫כן לא יכולתי לשקוד על דלתות בית הכנסת‪ ,‬אם כי הלכתי פעמים‬ ‫או שלש‪ ,‬וגם הייתי לילה אחר בבית ראש ישיבתם‪ ,‬הנקרא ר׳‬ ‫יהירה הלוי והוא מעיר טיטיאן‪ ,‬ללמוד‪ .‬אחרי כן הוגד לי כי הרג‬ ‫הזה ברוח שפתיו ימית רשע אם יאבה‪ .‬שאלתי;‬ ‫‪-‬־אם היתח כזאת? ‪.‬‬