הקבלה והדרשות
רנט
יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדי הוא ר׳ אליעזר לסמוך עליו
בשעת הדחק״.
ומבואר לנו בזה שני הדברים יחד,
דאף שרבי הי׳ דעתו נוטה לפסוק כר׳ אליעזר, שהרי על כן הורה כר' אליעזר, ורק אחר זה כשנזכר דרבים פליגי עליה אמר בכל זה כדי הוא ר׳ אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק, אבל זה ודאי שפסק כן מתחלה מפני שהי׳ גם דעת רבי כר׳ אליעזר,
בכל זה אמרינן בפשיטות ״מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כר׳ אליעזר אלא כרבנן (היינו שכבר הוכרע זה בבית הוועד) בשעת הדחק היכי עביד כוותיה,
דכיון שנפסקה הלכה והוכרע הדבר אין יחיד מהתנאים, אפי׳ הגדול בענקים כרבי בשעתו יכול לפסוק ולעשות שלא כן, אף שכן דעתו, ואף שהוא שעת הדחק.
ולהיפך הננו רואים גם זאת במקום הזה כי כל זמן שלא הוכרע בבית הוועד והוחלט הדבר שם, אז אין לזה כח של הכרעה, אפי׳ אם נחלקו יחיד ורבים (עי׳ דברינו ״בימי יבנה״).
ודבר התנאים והאמוראים אצלינו הוא לא מפני דעת היחיד שהוזכר הדבר על שמו, כי אם מפני סוף ההכרעה שהוכרע בבית הוועד בימי רבי, והעיקר בימי חתימת הש"ס על ידי כל חכמי ישראל יחד, ככל אשר כבר נתבאר לנו בח"ב.
אבל דברי הרמב"ם שם בהלכות ממרים פרק ב׳ על הבית דין הגדול ודבר בית דין הגדול של כל ישראל אחריהם, הנם יוצאים מפורשים מדברי הבבלי והירושלמי.
ולא מתוך ענין אחר כי אם מתוך הענין הזה עצמו.
ובא במס׳ יומא ד׳ פ׳:
״אמר ר׳ אלעזר (דבריו הם בשם ר׳ אושעי׳ כמו שהוא בירושלמי) האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין מאי ירבה וכו׳ אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול (ולא כזית בינוני) וכו׳ אמר ר׳ יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא הכי קאמר אמר ר׳ יוחנן שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום.״
וראשונה עלינו להעמיד את נוסח דברי הגמרא, אשר נשתבשו וגם שיבשומן
ועל הגליון באו וכתבו על דברי הגמ׳ ״אמר ר׳ יוחנן״ כתבו הם ״שלשה תיבות הללו נראין מיותר וכן נראה מפירש״י ד״ה ה"ג וכו׳ אלא הכי קאמר שיעורין״.
ואין כל זה כי אם טעות, ולא ראו דברי הירושלמי בחגיגה פרק א׳ הלכה ב׳ ובא שם:
״אמר ר׳ יוחנן מעה כסף ושתי כסף דבר תורה תנא ר׳ יסא קומי ר׳ יוחנן ראייה כל שהוא חכמים הם שאמרו מעה כסף ושתי כסף אמר לו ויש כן
