618
ראשית המרידה וסוף ימי המלחמה
וכן שם 69, 14 בחשבו את החרבן אשר נעשה אז בערי יהודה יחשוב דיא קאסיוס זה לעצמו ויאמר: ״חמש מאות ושמנים אלף אבדו חייהם אם במערכה בשדה או על ידי התנפלות הרומיים פתאום עליהם".
ובהיות באמת מושב ר' ישמעאל בקצה ארץ יהודה על גבול ארץ אדום, וכמו שהוא במשנה כתובות ד' ס"ד ״אמר ר׳ יוסי לא פסק לה שעורין אלא ר׳ ישמעאל שהי׳ סמוך לאדום״,
ובגמ' שם ״הכי קאמר לא פסק שעורים כפלים בחיטין אלא ר׳ ישמעאל שהי׳ סמוך לאדום מפני ששעורים אדומיות רעות הן וכו'",
ועל כן גם בתוך הזמן מהמלחמה הגדולה והנוראה הזאת גם בשעה שהיתה עוד יד ישראל רוממה, בהיות אז עוד כל התכסיס של הרומיים להתנפל על הערים בכל מקום אשר יכלו,
הנה הצליח אז חפצם בידם להתנפל פתאום על העיר בקצה ארץ יהודה אשר ישב שם ר׳ ישמעאל.
אז הרעיש הדבר את לבב כל חכמי הדור בבוא השמועה הנוראה כי הצליחו הרומיים להתנפל פתאום על עירו של ר׳ ישמעאל, וכי גם ר׳ שמעון בן הסגן גם ר׳ ישמעאל נשבו ונהרגו.
אז הבינו כי רעה נגד פניהם והצלחת בן כוזיבא אינה כי אם ענן כלה ועוד מעט וימי הטובה יבטלו והן הדברים שם:
״וכשנהרגו ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל באתה השמועה אצל ר׳ עקיבא ור׳ יהודה בן בבא עמדו וחגרו מתניהם שק וקרעו בגדיהם ואמרו אחינו ישראל אלו טובה היתה באה לעולם תחלה לא היו מקבלין אותה אלא ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל עכשיו גלוי לפני מי שאמר והי׳ העולם שסוף פורענות גדול עתיד לבוא לעולם ולפיכך נסתלקו אלו מן העולם הצדיק אבד ואין איש שם על לב (כי כולם קוו אז לאור ולטוב, ולא שמו לב).״
והדברים מבארים את עצמן.
והן הדברים שאחר זה:
״אמרו לא היו ימים (מועטים) עד שבא בולמוס וערבב את העולם מכאן ועד י״ב חדש פסקו בולאות שביהודה שנאמר חרבו שאננות וכו׳."
ואך אז נתבצרו בני ישראל בביתר ויבואו שם עם כל חילם, אבל לפני זה הי׳ ליוליוס סעווערוס דברים גדולים מאד בכל המדינה אשר ארכו יותר מן י"ב חדש.
כי כדברי דיא קאסיוס ״הנה חמשים ממבצריהם היותר חזקים ותשע מאות וחמשה ושמונים מהערים והכפרים היותר טובים נהרסו כלה״.
וגם החמשים מבצרים האלה לא נלכדו באפס יד, כי אם בעצה וגבורה למלחמה.
ונשאר בידינו מכתבו של אדריאנוס אשר כתב להארכיטעקט אפאללאדארוס המועתק אצל Plewבספרו Quellenuntersuchungen zur Geschichte des Kaisers Hadrian 92—96ועי׳ גם שירער 690 בהערה, ותוכן הדברים שם הם:
״אדריאנוס בהיותו במצוקה צוה על אפאללאדארוס למהר לשלוח לו עיצותיו והצעותיו בנוגע לבנין מכונות מצור, אבל לא מכונות לצור על עיר
