לדלג לתוכן

עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/150

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫סיבת המלחמה

רצ

ומבואר בדברים ברורים כי לא איזה בתים לצבא החיל בנה שם אדריאנוס אז כי אם עיר להושיב גויי הארצות.

ובאמת כי צבא החיל אשר עמד ביהודה הי׳ עיקר מקומם בקיסרין וסבסטה, ולאלה אשר ישבו בירושלים כבר נמנו שם עבורם מקומי מושב מיד אחר החרבן.

ובכל זה גם אחר זה נשארה ירושלים בשם חרבה ושממה, כי הבתים לבני הצבא לא הקימו את העיר הגדולה והרחבה הזאת מעפרה.

אבל הפעם רצה אדריאנוס לבנות עיר שלמה חדשה למושב הגוים ככל אשר עשה מלפנים הורדוס לקיסרין.

ודברי דיא קאסיוס ברורים ״לבנות תחת העיר ההרוסה ירושלים עיר חדשה תחת שם חדש וכו'״.

ונוסף לזה גם לבנות שקוץ משומם במקום המקדש,

ולמחות גם שם ירושלים ולשנות שמה לשם אליל.

ואדריאנוס ידע היטב את דבר היהודים, בישבו ימים רבים בסיריען, ובהויכוחים הרבים אשר היו לפניו בין המינים עם חכמי ישראל.

וספארטיאן בספרו אדריאן ‪ c. 14‬יזכיר בקצרה כי המרידה באה על ידי איסור המילה.

וגם זה אמת כי גם זה גזר אדריאנוס אז כאשר יבואר, ואחרי אשר זה עשה אז אצל היהודים רעש גדול מאד הרגיש ספארטיאנוס מזה ביותר וכתב זה ולא ביאר יותר בהיות כל דבריו מזה רק בדרך אגב.

אבל חוקרי העמים השתדלו להכחיש גם את זה, ועל כן יאמר מאמזען שם:

״וכן הדבר גם בדבר המילה אשר נראים הדברים כפי שיבואר למטה כי לא רצה בזה כלל להכעיס את היהודים."

וכונתו לדבריו אחר זה בעמוד ‪549‬ בדברו על ממשלת רומא בכלל ויאמר:

״הדבר היחידי אשר עשתה הממשלה נגד דת היהודים הי׳ רק איסור המילה בכל זה נראים הדברים כי לא הי׳ בזה דבר מדיני — דתי, כי אם הי׳ זה מהאיסור הכללי לאסור הסירוס לכל העמים וכו׳.״

וכן האריך בזה גם שירער ח"א מעמוד ‪674‬ ואילך ויתחיל דבריו שם:

״ובאמת נראים הדברים רחוקים מרך מזגו של אדריאנוס לאסור את המילה בלא כל טעם, אף שזה מובן אחרי ימי המרידה למען השמד את היהודים (היהדות) בכל זה אפשר לקיים דברי שפארטיאנוס וכו׳ אדריאנוס חזק את איסור הסירוס אשר כבר אסר דאמיטיאנוס אבל עם הסירוס הועמד במדרגה אחת גם המילה.״

וכל ההשערות האלה הנם נושנים מאד אצל חוקרי העמים וכבר הביא אותם מינטער עמוד 37‬, וגם הם טעו לטעון הטענה הזו עצמה כי איך גזר אדריאנוס גזירה כזו על ישראל לפני ביתר בלא כל טעם וסיבה.

וגרם כל זה לכל החוקרים כולם כי הדברים לפני ימי ביתר וכל דבר המלחמה עצמה נשארו אצלם סתומים וחתומים.

והדברים מפורשים בגמרא במס׳ מעילה ד׳ י"ז:

״שפעם אחת גזרה המלכות גזרה ‬שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את