446
ממשלת הצדוקים בסוף ימי יוחנן
נמצא עוצר בעם אשר יתן על אלה בקולו ,וישים מתג בפיהם (ואגריפס השני עוד עזר לרעה ככל אשר יבואר לפנינו) ,והכהנים הגדולים הלכו כל כך למרחוק בעוז רוחם ודרכי לבם עד אשר לא בושו לשלוח את עבדיהם אל הגרנות ולקחת להם את כל המעשר ,אשר הוא לכהנים (ולוים) ,ועל ידי זה בא הדבר אשר הכהנים העניים רעבו ללחם, ומהם גם מתו ברעב."
ושם 9, 1יוסיף יאזעפוס ויאמר:
"אז הוריד אגריפס (השני ,אגריפס בן אגריפס) את יוסף ממשמרת הכהונה הגדולה ,ויעלה על מקומו את הנן בן חנן. חנן האב הי׳ לו חמשה בנים אשר כולם היו כהנים גדולים ,אחרי אשר כבר הי׳ אביהם עצמו כהן גדול. חנן זה בן חנן הי׳ איש קשה מצור ,איש אשר לא ישוב מפני כל ,וחפצו ורצונו הי׳ מטיל ברזל ,ובהיותו מכת הצדוקים אשר כבר הזכרנו כי משפטם הי׳ משפט קשה יתר מכל שאר היהודים ,ולמלאות חפצו אסף לו וכו׳ ראשי העם שלחו מלאכים אל אגריפס להתחנן לפניו להשיב את כל רעת חנן ומיראתם את חנן שלחו המלאכים חרש ,וכן שלחו מלאכים גם אל הפקיד החדש הרומי וכו׳ אלבינוס נתן לבו לבקשתם ,ועל כן הוכרח אגריפס להוריד את חנן ולהפקיד תחתיו את יהושע בן דומנאי וכו׳ אבל חנן זה התחזק גם הוא ,ויעלה מעלה מעלה אצל כל בני בריתו העוטרים אותו ,כי הוא ידע היטב איך להשתמש בכסף ,וידע איך לקנות לו את לבב אלבינוס בשוחד ,ובבל יום ויום התחזק דבר אהבתם (של חנן הצדוקי והפקיד הרומי) יחד ,ובדרך זה קנה גם את לבב הכהן הגדול המשמש תחתיו (יהושע בן דומנאי) ,ועבדיו עושי רצונו הם רדו על ידו ,והם ידעו איך להתקשר עם זולת לבני אדם ויקחו בידם מהגרנות את כל מעשר הארץ אשר להכהנים ,וכל אשר הרהיב בנפשו לעמוד כנגדם ,קבל מהם מכות חדרי בטן ,וכן עשו גם כל יתר הכהנים הגדולים ,כי לא הי׳ אז מי אשר יעמוד כנגדם ,והכהנים (הלוים) רשו ורעבו ויאבדו בענים.־ והנה את אשר עשו אלה באחרית הימים בימי פקידי רומא אשר לקחו מהם שוחד כסף ,ויתירו את ידם לחלק שלל.
זה עצמו הרשה להם גם מושל ביהודה יוחנן הורקנוס מביון שבא בבריתם וינהג את דרכי ממשלתו על פיהם.
והפה הזה עצמו של אלעזר בן פועירה אשר השתדל לפני יוחנן להפיר בריתו עם חכמי התורה ,ולתת ידו אל הצדוקים.
הפה הזה עצמו הוא שהשתדל לפני יוחנן להתיר ידו לקחת בזרוע את כל מעשר הארץ. והאיש הזה אשר על ידו יצאה הרעח "ויבדלו חכמי ישראל בזעם״ "ויהרגו חכמי ישראל והי׳ העולם שמם״ מהאיש הזה עצמו נאמר:
"משבא אליעזר בן פתורה (פועירה) ויהודה בן פתורה היו נוטלין אותן בזרוע והי׳ סיפק בידו (של יוחנן הורקנוס) למחות ולא מיחה והעביר הודיית המעשר.״ ואמנם כי אם ר׳ יהושע בן לוי יאמר כי על ידי זה הוכרחו לבטל הודיית המעשר ,אין ספק שלא היו אלה אלעזר בן פועירה ויהודד בן פועירה יחידים בדבר ,וכן אין ספק אשר נגזל ונעשה כן בכל המדינה מכל בעלי הגרנות.