הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
בענין קידוש החדש ,אבל המעשה הפרטי אשר לא הי׳ נוח להם כבר נשכח באורך הזמן" אלה דבריו.
ומה אפשר לאמר לדרכי חקירה כאלה שלא נבראו כי אם להונות בהם את הקוראים ,לאמר שלא נודע לנו ולא הוגד לנו ועל כן הוא יודע ברור.
ואיך לא הוגד לנו מה הי' זה, והרי במקומות ההם שציין בעצמו בירושלמי שם ובתוספתא פ״א ,שאך שם בא הדבר ,הנה שם במקומו מפורש והוגד מה הי׳ הדבר ומה רצו בזה. שרצו להטעות כדי שיהול עצרת אחר השבת ,והוא הדבר הידוע מהם ומפורסם שאמרו כן.
ושם בתוספתא ,נאמר ״בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם פעם אחת שכרו בייתוסים שני עדים לבוא להטעות את החכמים לפי שאין בייתוסים מודים שתהא עצרת אלא באחד בשבת וכו׳".
ובירושלמי שם במקומו:
"ומה קלקול הוה תמן שהיו אומרים עצרת לאחר השבת והיו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש“.
והאם אפשר להיות דברים יותר ברורים מזה ,והאם אפשר להגיד יותר. והנה יציין בעצמו את המקומות האלה במקומם ובכל זה בא ואומר:
״מלבד אלה יש עוד זכרון להתנגדות וכו׳ לא הוגד לאיזה צד היו מתנגדים ומה ממעשי הפרושים הי׳ רע בעיניהם וכו׳ מזה נראה ברור כי רע עליהם מעשה החכמים בענין קידוש החדש וכו׳ וכבר נשכח באורך הזמן.״
ואחת משתי אלה או שכתב לו הציון הלז ולא ראה כלל הנאמר שם ,או שבא להונות את הקוראים בזדון. אבל מה מקום לדרכים כאלה בחכמת ישראל ,ומה ענינם של דברים כאלה להכתב לשם חקירה.
וכן הדבר כי אין זה התנגדות חדשה כי אם זו עצמה של עצרת אחר השבת הידועה ומפורסמת מהם.
ואמנם כן כי תחת מה שטעה החכם ווייס לאמר ״ומזה נראה ברור כי רע עליהם מעשה החכמים בענין קידוש החדש״.
הנה אם הי׳ מעיין וחוקר לדעת את ענין הדברים אז הי׳ רואה שאם הי׳ נדרש לנו ראי׳ שלא פקפקו הצדוקים בקידוש בית דין ,אין לנו על זה ראיה יותר גדולה ויותר ברורה מהמקום הזה.
שאם לא כן מה יועילו להם עדי השקר ,והרי הם עצמם יודעין שרק בטעות נתקדש יום שלשים ,ואם ירויחו בחג העצרת שיהי׳ על ידי זה בזמנו לפי דעתם הם ,אבל הלא כנגד זה יפסידו בחג המצות שיהי׳ גם לפי דעתם שלא בזמנו ,ויקריבו הפסח בי״ג ,ויחוגו את חג המצות עצמו שלא בזמנו ,ויאכלו גם חמץ אחר יום האחרון גם כן שלא כדין.
והדברים בולטים ומבארים את עצמן ,שקיימו גם הם כל מעשי החכמים בקידוש החדש ,והי׳ גם אצלם דבר פשוט שאם יקבעו זה בית דין של כל ישראל כל מה שעשו עשוי.
