הצדוקים והבייתוסים מראשית ימיהם עד סופם
ענינים בנוגע לתורה
דרכם בארץ ומשפטם עם ישראל
כשתי מאות וחמשים שנה לפני ימי חורבן הבית השני היתה חדשה גדולה מאד בין בני ישראל, כי קמה בתוכם כתה גדולה היא כתת הצדוקים והנלוים עמהם. מימי עולם היו בתוך בני ישראל גם נסוגים לאחור, גם היו שם ימים רבים (בימי הבית הראשון) אשר נמצאו בתוכם גם ההולכים אחרי ההבל ויעבדו לבעלים, אבל לא קראו להם שם, ולא התננחו בתוך עמם, ולא כרו שוחה לכל ההולכים ארחות יושר.
אבל כשתי מאות וחמשים שנה לפני חורבן הבית באה ונהיתה כתה חדשה, אשר נתנו חתיתם בארץ החיים, כתה חדשה אשר לא הי' די להם במעשיהם הם לעצמם, כי אם שבפעם בפעם השתמשו בכח האגרוף להביא את כל העם תחת ידם, ותחת הנהגתם הם, ויהי חפצם מטיל ברזל, ורוחם כנחל שוטף להפיק זממם ביד חזקה, גם על ידי עריצי גוים אוכלי עמם.
מראה בלהות היא זאת, נוראה מאד, לראות ולהתבונן מתוך דברי הימים את חרבם הקשה, וכל עלילות מצעדיהם אשר עוללו לעמם, את אשר לא עשה כל אויב ומתנקם, ואת אשר לא עלה על לב כל צוררי היהודים, נעשה על פיהם ועל ידם, מראה בלהות המרעשת את לב כל חוקר ומעיין בדברי מינו.
אבל מראה בלהות אשר אי אפשר להסב עינינו משום בהיות כל דברי ימינו בימים ההם קשורים ואחוזים עם המעשים ההם, ואי אפשר לא לדעתם ולא להבינם, כי אם מתוך שלשלת המעשים האלה.
