הנשיאות, והבית דין הגדול
שכו
וכל זה הוא באמת על סדרו ועל ענינו בהיות זה דבר הכהן הגדול בתור עוצר בעמו, ואין זה ענין כלל עם הבית דין הגדול, אשר הכהן הגדול לא עמד בראשם ומשמרתו לבד כהונתו היתה דבר הפקידות במדינה, וכל דבר מושלי העמים עמו.
לעומת זה נראה דבר חדש מאד בימי אנטיוכוס הגדול כי הבית דין הגדול הם לקחו בידם אז גם דבר המדינה נגד מלכי גוים. ולהיפך הכהן הגדול לא הוזכר שם כל עיקר, ואין זכרונו בא לפנינו בכל הדברים הארוכים שם. וכידוע כי לפני ימי הרומיים הי' שם הכנסיה הזאת ) yegovaiaהזקנים כמו שהוא לשון המקרא עליהם בכל מקום וכן הוא גם במשנה ובגמרא במקומות אין מספר). וקונען גם הוא הוכרח להודות בזה ובהזכירו דברי יאזעפוס מזה באלטטי' XII, 3, 3יאמר גם הוא בעמוד :66 "בלא שום ספק, נוכל לקחת את הכנסיה הזאת אשר תכונה בזה בשם Gerusiaלהכנסיה הזאת עצמה אשר תקרא בזמן מאוחר (בימי הרומיים) בשם סנהדרין."
אבל לא שם לב להתבונן בהתוצאות היוצאות מזה. כי הננו רואים בזה דבר חדש מאד על הבית דין הגדול, כי הנם עומדים בראש העם גם בנוגע למלכי גוים. ואלו היינו מוצאים שם גם את הכהן הגדול אז הי' אפשר לאמר כי הכהן הגדול עמד בראש הסנהדרין, וכי הסנהדרין היו אריסטאקראטים שרי המדינה. אבל הכהן הגדול לא הוזכר שם כלל, וזה יבאר לנו כי הסנהדרין והכהן הגדול היו שני דברים שונים במדינה וכי בזמן ההוא לקחו בידם הבית דין הגדול גם דבר המדינה להיות מול לעם גם בכל הנוגע נגד מלכי גוים.
ועל כן לא הוזכר שם הכהן הגדול כל עיקר.
ובמכתבו של אנטיוכוס הגדול לשר צבאו נאמר שם: "היהודים הראו לי עוז ידידות ויקבלו אותי בכל אהבה וכבוד ויצאו לקראתי עם הסנהדרין בראשם (if u r a T1/5 yrgorafag)." והנה לא הוזכר הכהן הגדול כלל, אף כי זה ודאי אשר בדברים כאלה הי' שם זמנים שונים אשר הכהן הגדול הי' הוא העיקר בכל זה, היינו נגד מושלי העמים, ותחת זה הוזכר הבית דין הגדול.
וכל הדבר מתבאר מעצמו, על פי סדרי המעשים במדינה בימים ההם.
ימי אנטיוכוס הגדול הנם ימי חניו השני בן שמעון הצדיק, אשר נשאר ילד קטן אחרי אביו והגיע לימי כהונתו הגדולה בימי תלמי אייערנעטעס מלך מצרים אשר אז היו עוד בני ישראל תחת ממשלת מצרים.
ויאזעפוס באלטטי' XII, 4, 1יספר: "חניו זה הי׳ איש משחת אוהב כסף ועל כן גם מנע מליתן למלך מצרים את עשרים טאלאנטים מס הארץ." ועל ידי זה עלה על האופק בן אחותו יוסף בן טוביה ויהי לחוכר המסים
