הצדוקים והבייתוסים
והננו רואים מכל הדברים יחד ,מה הי׳ דרכם על הארץ גם לבד עזבם את תודת ד'.
כי אף כי כל הארץ באה עתה תחת יד אלקימוס ובני חבורתו וחיל היונים בידם הם ,הנה תחת להשתדל להביא המנוחה לכל העם בכללו ותחת להרגיע את הארץ, ולהקים סערת הרוחות ולראות לכל הפחות להיטיב להעם הנגש והנענה, ולמשוך אותם אליהם.
תחת זה גדלה רעתם לעמם יותר מרעת בני הנכר.
וגם כאשר ראשי העם חכמי התורה וכל הנלוים עמהם בקשו שלום ורדפוהו וירצו כי יהיו אלקימוס וחביריו המושלים במדינה רק כי יעשו להם שלום ולא ירגזום תחתם. שמו הם רק אל הערמה פניהם ואחרי אשר הבטיחו ונשבעו לשלום השתערו עליהם פתאום וישחטום בראש כל חוצות.
וגם עתה אחרי אשר כבר מת גבור ישראל ,יהודה המכבי ,הלא היתה עתה כל הארץ תחת ידם באין מפריע ,וחבורתם לקחה עמדתה בכל המדינה.
הלא הי׳ עליהם החובה בתור אנשים ,להביא את חמנוחה בארץ, ולהשיב אליהם את לבב העם ,אשר אף כי לא ירצו לעזוב את תורתם ,הלא אחיהם הם. הנה הי׳ כל מעשיהם רק לשרש אחרי כל הטובים בעם ,ונאמר שם ט׳ כ"ג: "ויהי אחרי מות יהודה יצאו חוצץ כל מרשיעי ברית מכל ערי יהודה ,וירימו ראשם כל עושי רע ,ובכחידעס (על פי אלקימוס) בחר מבוגדי הדת וימסור בידם את כל המשרות במדינה ,והם רדפו את כל אלה אשר לפני זה עמדו לימין יהודה המכבי ואחיו ,ויחפשו אחריהם גם בכל מקום אשר התהבאו והסתתרו שם ,ובמצאם אותם הביאום אל בכחידעס ליסרם קשה ,ויהי אז עת צרה לישראל אשר לא הי' כמוה למן היום אשר אין עוד נביא בישראל. אז התעוררו טובי העם ויבואו אל יונתן אחי יהודה וכו׳.״
פרק ח.
אם כי בכל אשר כבר נתבאר ראינו כי לא מלכי היונים מדעתם לחמו עם ישראל כי אם החבורה הגדולה הזאת ומלכי סוריא היו נכונים לתת לבני ישראל את כל שאלתם לולא עוכרי עמם אלה.
הנה נראה זה עוד יותר מהמעשים אשר היו אחרי מות יהודה המכבי. כבר ראינו בפרק הקודם את המצב הנורא אשר הי׳ אז בישראל. "ויהי עת צרה לישראל אשר כמוה לא הי׳ וכו׳" וכי טובי העם באו אל יונתן וימלאו את ידיו כי יהי׳ הוא להם לראש תחת יהודה אחיו.
אבל מה היתה הראשות הזאת בעת ההיא? ירושלים היתה כולה בידי חבר הבוגדים ,וטובי העם ויונתן עמהם לא היו יכולים גם לבוא שם ,וארץ יהודה בכללה נם היא היתה אך בידם ,ותחת משמרת פקודתם.
כל אשר יכלו לעשות בעת ההיא הי׳ רק זאת לצאת יחד אל המדבר אשר על יד הירדן ,ולעמוד שם על נפשם. חבר בוגדים עם בכחידעס הלכו אחריהם גם שם ,אבל יונתן ואנשיו עמדו נגדם וירבו חלליהם, ויעברו את הירדן ובכחידעס