עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/187

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

542

‫סוף דבר הצדוקים בימי ממשלתם‬

‬‫ ‫המלחמה‪ ,‬ומיד כאשד התראו הערביים הנה הוא נס ויסגר בחומות המקדש רק עם‬ הכהנים אשר הנם שם‪.‬‬

‫והננו רואים עוד יותר מזה כי גם כאשר מתה שלמינון ומלך אריסטובלוס‬ ‫טרם נודע להערביים מצב הדברים בארץ‬ ‫יהודה, לא ערב‬ גם אז בנפשו לקרוא‬ ‫מלחמה להשיב לו את הערים ההם.‬‬

ורק כאשר ברחו אליו אנטיפטר והורקנוס ויום יום חזקו דבריהם עליו אשר‬ ‫הודיעו ‬לו את כל מצב הארץ אך אז נפתה לדבריהם‪.‬‬

‫ודברי יאזעפוס אלטטי׳ XIV, 1, 4 ‬הם‪:‬‬

"אחרי אשר חזקו על ארעטאס בקשתם יום אחר יום‪ ,‬ואחרי אשר נתנו לו‬ ‫גם מתנות רבות הבטיח להם למלאות חפצם‪ ,‬וכי גם הורקנוס הבטיח לו כי כאשר‬ ‫ימשול הוא ימסור לו את הארין עם שנים‬ עשר ערים אשר לקח אביו ‫אלכסנדר‬ ינאי במלחמה מהערביים והם מידבא וכו׳ ועל ידי הבטחות האלה פעלו על ארעטאס‬ ‫ויסע עם מחנהו וכו׳‪.‬־‬

‫והנה גם אחר מות שלמינון לא עלה על דעת ארעטאס עצמו גם זאת כי‬ ‫יוכל להשיב אליו הערים אשר לקח מהם ‫ינאי‪,‬‬ ‫לפי שידע היטב‬ ‫את גבורת עם‬ ‫יהודה אשר חזקו הרבה ממנו‪.

‫אבל אנטיפטר והורקנוס הם הודיעו לו כל מצב הדברים עתה‪ ,‬כי כל העם‬ ‫הנם לגמרי נגד אריסטובלוס והצדוקים עד כי על פי דבריהם ערב ארעטאס בנפשו‬ ‫להבקיע גם אל לב ארץ יהודה‪ ,‬ואריסטובלוס עם הצדוקים לא יכלו גם לבוא עמו‬ בקשרי המלחמה‪.‬‬

והנה באה ‫ונהיתה‬ ‫כל הרעה הגדולה‪,‬ ואף כי חכמי התורה נשמרו מכל‬ ‫משמר לבלי להביא עתה מלחמה בארץ לבלי ישימו הצדוקים‬ ‫פניהם להביא את‬ ‫הרומיים אל ארץ יהודה.

‫עשה זה הורקנוס בהסתת אנטיפטר‪ ,‬ופחד חכמי התורה בא כי כאשר צדו‬ ‫צעדיהם קראו אריסטובלוס והצדוקים‬ ‫לעזרת הרומיים‪,‬‬ ‫והורקנוס ואנטיפר עשו כן‬ ‫גם הם‪ ,‬והרומיים מהרו וישימו להם את ארץ יהודה הדום לרגלם.‬

‫יאזעפוס‬ ‫אלטטי׳ ‪ XIII, 16, 5‬יאמר לנו מפי הצדוקים, כי על כן מרד‬ ‫אריסטובלוס באמו‪.‬‬

"עתה כאשר חלתה אמו דאג כי במות אמו יעמדו כל בני משפחתו תחת ‬ ממשלת הפרושים‪.‬־‬

‫וכן הדבר כי אם לא מרד באמו‪ ,‬ואם הצדוקים לא מסרו לו המבצרים‪ ,‬אז‬ ‫הנה במות שלמינון ‫נשארה ממשלת הארץ בידי חכמי התורה, ורק שם‬ משפחת ‫החשמונאים הי׳ נקרא על הממשלה, אבל בעצמו של דבר הי׳ הכל עומד תחת יד‬ ‫הפרושים‪ ,‬ככל אשר הי׳ בכל ימי שלמינון‪.‬‬

‫אבל כמה טוב ויפה הי׳ הדבר‪ ,‬ועד כמה היתה אז ארץ יהודה ברום מעלתה,‬‬ ‫לא הערביים ולא יתר שכני הארץ לא היו מרהיבים בנפשם לא לבד לבקוע‬ אל ‫ארץ יהודה, כי אם שהיו ‫שוקטים במכונם ‫ולא ‫היו מרהיבים בנפשם גם לנגוע‬ בקצה גבולם ככל אשר הי׳ בימי שלמינון‪.‬‬

‫ובפנים הארץ היו בני יהודה מתענגים על רוב טובה‪ ,‬והיו מבצרים ומחזקים‬ ‬‫