רסב
ימי שלמינון וממשלת הפרושים
ועל כן עתה במות אחיה ,והיא נשארה גלמודה בביתה ובהיכלה, הנה כאשר סבוה פתאום הצדוקים ואריסטובלוס בראשם נבהלה מאד ,ותהרוס בידיה את כל עמל חכמי ישראל ראשי האומה לטובת עמם והצלחת הארץ. כן הדבר כי לכסות עינים לקחו להם אז הצדוקים טענה כי הנם יראים את הפרושים לבלי יעשו להם רעה.
אבל המליצות האלה ליפות את הדברים בין שנאמרו רק מפי יאזעפוס כדרכו בכל מקום לשום בפי גבוריו דברים רבים אשר לא אמרו ככל דרכי סופרי היונים, ובין אם אמרו איזה דברים מזה גם הצדוקים עצמם, אין זה לא מעלה ולא מוריד את עיקר יסוד הדבר.
כי הלא מטבע הדברים הוא כי בבואם לבקש להם גדולות ונצורות ,למסור לידם את כל מבצרי הארץ, ולהעמיד את אריסטובלוס בראש כל הצבא, בודאי כי בחרו להם גם הם לשון ערומים. ויהיו דבריהם לאמר כי יחפצו בזה מפני כי הנם יראים את הפרושים ויזכרו גם זכות עבודתם לינאי.
אבל עיקר הכל הי׳ לאמר כי יוכלו ללכת אל מלך הערביים ונוספו על אויבי היהודים בידעם את כל מסתרי הארץ, ואריסטובלוס גם הוא הרעים לפני המלכה כי אם לא ימולא כל חפצו אז הנהו מוכן לקום גם ביד רמה ,וככל אשר יבאו לנו הדברים לפנינו.
אז נבהלה נחפזה המלכה ,ומבלי ידעה מה לעשות, ומתוך מבוכתה, מלאה את כל חפצם ,ועל ידי זה הביאה את כל אסון האומה ,ותחתום את גזר דינם.
ונעתיק לפנינו את כל דברי יאזעפוס, מבלי לגרעות שיחה, רק בעזיבת המליצות וקישוטי הדברים אשר דבר אין להם עם דברי הימים. מבלי לסור מהמעשים עצמם ודרכי המעשים אשר ישים לפנינו יאזעפוס מפי הצדוקים ,מתוך שנאה גלויה אל הפרושים.
פרק מ״ד.
באלטטי׳ XIII, 16, 2 ומשם ואילך באו לפנינו בדברי יאזעפוס סדרי המעשים אז ,ויאמר:
"ראשי הצדוקים ואריסטובלוס הלכו אל המלכה לדבר דבריהם, אריסטובלוס אמר בפירוש כי הנהו נגד כל המעשים אשר נעשו וכי כאשר אך יהי׳ לאל ידו הנהו מוכן לשום קץ לכל דרכי אמו בההנהגה, והצדוקים בקשו את המלכה בידעה כי הנם אנשים אשר לא יחתו לכל אסון, וכבר הראו כביר כחם בימי ינאי והוא גם הראה כי ידע להוקיר פעלם, כי על כן על המלכה לבלי לקחת מהם כל תקותיהם וכו׳ ואך חרפה היא אם היא תשלחם לגמרי מעל פניה והמושלים אויבי ינאי הם יקרבום אליהם, מלך הערביים ארעטאס ויתר המושלים בודאי ישמחו לקראתם, ויחשבו זה להצלחה גדולה כי ימצאו חפץ מהם ,ואם לא תרצה המלכה כי הם ילכו להם אל אויבי יהודה, ואם גם לא תתרצה לקחת הממשלה כולה מידי הפרושים, אז ירצו כי לכל הפחות יהי' פקודתם בהמבצרים אשר זה הוא רק משרה קטנה עבורם."