עם שמש (ביאליק)

עִם-שֶׁמֶשׁ הַשְׁכִּימוּ לֶהָרִים – וּמְצָאתֶם
הַזָּהָב הַטּוֹב וְהַכָּתֶם.
וִהְיִיתֶם רִאשׁוֹנִים לְאוֹר שֶׁמֶשׁ, וּשְׁאָבוֹ
אִישׁ אִישׁ מְלֹא נִשְׁמָתוֹ וּלְבָבוֹ.
וִיקַר בֹּקֶר-אֵל, בְּעוֹדוֹ חָדָשׁ וְרָטֹב,
יַעֲבָרְכֶם-נָא עָבֹר וְשָׁטֹף,
וְכָל-נוֹשָׁן וּבָלֶה בִלְבַבְכֶם – יִתְחַדָּשׁ!
וְכָל-פִּגּוּל וּפְסוּל בּוֹ – יִתְקַדָּשׁ!
וּצְפַנְתֶּם וּשְׁמַרְתֶּם זֶה אוֹצַר זְהַבְכֶם,
וְהָיָה לְכַלְכֵּל בּוֹ לְבַבְכֶם.
וְאִם כְּבֵדִים בְּחוֹבוֹת יְצָאתֶם, וַעֲנִיִּים –
וְשַׁבְתֶּם עֲשִׁירִים וּנְקִיִּים.
הוֹ, נְמַקֵּי הַחֹשֶׁךְ וּרְקֵבֵי הָאָמֶשׁ,
הִתְפַּלְּלוּ לַשֶּׁמֶשׁ, לַשָּׁמֶשׁ!
 
וּרְטֻבֵּי טַל-אוֹרוֹת, לַאֲחֵיכֶם תָּשׁוּבוּ,
וְרָטְבוּ מִכֶּם וְיָנוּבוּ;
וְאִישׁ אֶל-בֵּית אָבִיו וְאִישׁ אֶל-בֵּית אֶחָיו
תָּבִיאוּ נָא בְּשׂוֹרַת הַמֶּרְחָב.
וִיצָאתֶם וּזְרַעְתֶּם מִסָּבִיב אֶת-אוֹרְכֶם –
וְנָגַהּ עַל-רֹאשׁ כָּל-בְּנֵי דוֹרְכֶם;
וְיָרַד וּמָצָא בַּמַּרְתֵּף הָאָפֵל
אֲחִיכֶם הַדָּךְ וְהַשָּׁפֵל,
וְרָעַד עַל-לִבּוֹ הָאוֹר וְהִתְרַפֵּק,
וְחֶרֶשׁ עַל-לִבּוֹ יִתְדַּפֵּק:
"קוּם, אָחִי, הִתְפַּלֵּל – יֵשׁ מָקוֹם לִתְפִלָּה,
יֵשׁ מָקוֹם לְתִקְוָה – הוֹחִילָה!"
וְקָם וְהִתְנַעֵר אֲחִיכֶם בֶּן-אָמֶשׁ –
וְצָמֵא לַשֶּׁמֶשׁ, לַשָּׁמֶשׁ!
 
וְאִם-תֹּהוּ בִקַּשְׁתֶּם אוֹר-שֶׁמֶשׁ לָעָיִן –
צְאוּ וּבְרָאוּהוּ מֵאָיִן!
חִצְבוּהוּ מִסֶּלַע, מִצּוּרִים נַקְּרוּהוּ,
מִפִּנּוֹת לְבַבְכֶם מִשְׁכוּהוּ!
וְחַי אֵל הָאוֹר, כִּי-כַאֲשֶׁר יֵחָשֵׂף
כֵּן יִפְרֹץ וְלָעַד לֹא-יֵאָסֵף;
וְגַם-נִדָּחֵיכֶם יָקוּמוּ וָבָאוּ
וַאֲלֵיכֶם אֶת-נַפְשָׁם יִשָּׂאוּ,
וּבְחֵיקְכֶם יַנִּיחוּ אֵת כָּל-גַּעְגּוּעֵיהֶם
הַקְּדוֹשִׁים – וּמְסָרוּם לִבְנֵיהֶם,
וְדוֹרוֹת לַדּוֹרוֹת יַנְחִילוּ וִיצַוּוּ:
חֲיוּ, עִבְדוּ הַרְבֵּה וְקַוּוּ!
הוֹ, גְּמוּלֵי מֵחֹשֶׁךְ, עַתִּיקֵי מֵאָמֶשׁ –
תְּלוּ שֶׁמֶשׁ עַל-רֹאשְׁכֶם, תְּלוּ שָׁמֶשׁ!
 
קישינוב, כ"ד סיון, תרס"ג.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.