על אחד העם (ביאליק)/על אחד העם IV

על אחד העם

ח"נ ביאליק

IV

(על קברו, כ"ח בטבת, תרפ"ט)

אחד-העם צוה שלא ישאו עליו הספדים ולפיכך אדבר רק על א"ה המורה. עד א"ה היתה ספרות המחשבה הישראלית רק תיאולוגיה ודידקטיקה, וא"ה התחיל להורות דרך לעם ולהשמיע הלכות פסוקות ממה שנתגבש במחו לאחר כל מה שלמד בבית מדרשם של שם ויפת, וכמובן שאת א"ה ענינו כל שאלות הרוח של עם ישראל, ובא"י ראה חזות הכל, אבל רק באותו מובן שהיא תשמש מרכז רוחני, כי אם לבנות רק על יסוד הכלכלה – הרי אפילו אם הכל יהיה מבוסס על בסיס איקונומי איתן – מה כוחה והשפעתה של א"י היהודית על תפוצות ישראל? הרי כוחה רק ברוח. ולא נכון מה שאומרים, שאצל א"ה כאילו לא תפס החוק הכלכלי שום מקום; אדרבה, הכל יהיה מבוסס על בסיס איקונומי איתן – אלא שעם כל זה, לא רק שא"ה לא צייר לעצמו את א"י הקטנה כסרביה המגדלת חזירים, אלא אפילו אם תגדל אילים וכבשים שמנים אין בזה כדי לשמש תעודה לכל העם ולהצילו מפזור הרוח ומפרוד התרבויות האוכלים אותו. וזהו כוחה של א"י לשמש אותו המרכז הרוחני שיאחד את כל תפוצות ישראל.
א"ה העדיף את המעשה על הלמוד כדברי חז"ל, ש"גדולה תורה המביאה לידי מעשה", את התכלית המעשית במובנה העליון החשיב ביותר. מן "האמנות לשם האמנות" לא היתה דעת א"ה נוחה כל עיקר, הואיל ולכל דבר צריכה להיות מטרה מוסרית; ולמוד התורה לשמה, פירושו לשם קיום האומה והמצוות המעשיות שנצטוינו עליהן לשם שכלול המדות ושפורן.
א"ה נתן לנו את מדרשי ההלכה בצורה אירופית יפה. הוא הכניס בספרותנו את הדיסקיפלינה המדעית ההגיונית, שמצטיינים בה חכמי אירופה הגדולים והלביש גם את דברי חז"ל באצטלא מדעית, כי הוא נכנס לפרדס ספרותנו אחרי הכנה מרובה ועיון רב בפילוסופיה וסוציאולוגיה הכללית
א"ה הוא סמל לתרבות גדולה שתבנה ע"י הצבור הא"י לשם אחוד כל חלקי-האומה בכל העולם.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.